כללי Archive

בעיקר עידכונים, על כל מיני דברים שאני מאוד רוצה להרחיב את הדיבור עליהם, רק שאין לי זמן! לא באמת, אני לא מתטפזת אה-לה-דודו, יש לי פרוייקט גדול בעבודה וחבר חדש. עם קוראי הנאמנים (AKA רענן) הסליחה.

אז מה חדש? המון.

קודם כל ברכות לריק (רחביה) ברמן שהביא לעולם עם בח”ל – נירית, מהממת העונה לשם כרמל, אחות לקדם שיהיה יום אחד שובר ללבות, בדוק.

ברכות גם לעז (ערן ורד) שעלה על הוידאו המפוברק ששיחררו סוגשל מתנחבלים, עם עאלק מאורעות בפקיעין, בהם נראים עאלק רעולי פנים, עאלק הורסים בית של יהודים. כבר אמרתי עאלק, נכון? הרחבות, הסברים, וסלואומושנים לרוב, במישטרע, שבין היתר מציע את עצמו לכל המרבה מחיר, או רק מחיר בלי מרבה, אבל עם תנאים 🙂

מעבירה מסר לאומה (או יותר נכון לקוראים שלי 🙂 ) בשם תנועת מאבק סוציאליסטי והמלצרים

תנועת “מאבק סוציאליסטי” תומכת בשביתה החשובה והתקדימית בראשות נציגות המלצריות והמלצרים ב”עלית-שטראוס קופי-טו-גו” שליד אוניברסיטת תל-אביב.

מאבק המלצריות זקוק לך !

בואו להשתתף במשמרות השביתה מול בית הקפה, לתמוך במלצריות השובתות, לחלק פליארים המסבירים את השביתה ולבקש מלקוחות שלא להיכנס. בית הקפה נמצא בכיכר אנטין ברחוב לבנון (ליד השער המרכזי של אוניברסיטצ ת”א)

אל תשתו קפה ללא זכויות החרימו את סניפי הרשת באוניברסיטאות, בתחנות הרכבת ובשאר הארץ. עזרו לארגן משמרות מחאה נוספות.

לתיאום הגעה למשמרות השביתה ופעולות נוספות:
שי 052-5809922
יאשה 054-8184461

עוד מעלילות הוט בארץ הלבה…

“תקלה אזורית” מהדהד בראשי הקודח קולה של הנציגה שהוקלטה בהודעה בתמיכה הטכנית של הוט. “תקלה איזורית… עושים את מירב המאמצים” המבטא הרוסי הכבד חוזר שוב להלום ברכותיי, נבלע ברעש הסביבתי שהוקלט גם הוא. כאוס, בלאגן, חוסר מקצועיות…

החודשים האחרונים מול חברת הוט היו איך לומר – קשים מנשוא, וזו בלשון המעטה. הרומן שלי איתם התחיל לפני שנתיים וחודשיים.
שעות הערב המאוחרות, אני לבד בביתי בחיפה. שני בחורים דופקים לי בדלת, טוענים שהם טכנאים של הוט. “אני לא מחוברת אליכם” אני מפצירה בהם. “אבל את כן, בצורה פיראטית”. המומה מההאשמה שהטיחו בי אני צועקת להם שאין מצב שאני פותחת דלת לשני גברים בשעה כזו מאוחרת כשאני לבד בבית ושבכלל אני לא מבינה מה הם רוצים ממני.

לא באמת שהפעם אין לי מה להוסיף.
ללא מילים – AGRO-HOUSING

לא תמיד המשפט הזה נכון. לא תמיד החברים שלך משקפים אותך. מעט מאוד פעמים בחיינו מזדמן לנו לבדוק את החברים שלנו אם בכלל. חבר לא נמדד בכמה הוא יוצא לבלות איתך או בא לישיבות אצלך בסלון. לא תמיד נופלת בחלקינו ההזדמנות האמיתית לבחון – עד כמה החבר/ה הוא/היא חבר/ה טוב/ה?

בודרום, תורכיה

חזרתי לארץ… היה תענוג… שקט, נופים מדהימים, ים צלול, אוכל צבעוני וטעים… מושלם. אפילו הנוכחות הישראלית במלון lablanche בו שהינו הייתה כמעט לא מורגשת. המלון היה באמת מצויין ומומלץ בחום לכל מי שבא לו על הכל כלול בבודרום.

מחר אני טסה לחו”ל. לתומי רציתי להכנס לאתר הרכבת לראות מתי יש רבות לנתב”ג. אך האתר של הרכבת, באותו מצב של הרכבת עצמה – לא עומד בעומס…

(או)

שוב נדודי שינה

היום, זה בדיוק שנה מאז שהתחלתי לעבוד בידיעות. היום לפני שנה, צעדתי ברגליים רועדות לתוך הדסק. התיישבתי מול עמדה אחת, אחרי כמה דקות הגיע איזה ותיק והעיף אותי משם. ככה, פעורה ופוערת פה, עברתי 3 עמדות. מפנה את הכיסא שזה עתה חיממתי לעוד אחד שיתחיל מייד לחמם לי את האוזן בסיפורים על איך פעם הם עשו עיתון עם עופרת, ובגלל זה היום יש יוגורטים בחדר אוכל (אומרים שזה מנקה את הרעלים שסופגים מכל העסק של הדפוס או משו כזה).

ממעמקי הבטן של ההייטק שתומך בלואוטק

למרות שאני מקטרת על זה שיותר מדי אנשים שמכירים אותי קוראים פה (מה שגרם לי לא פעם למבוכה), ומסננת כבר שבועיים משו על בלוג חדש אנונימי (ואפילו חשבתי על קונספט מגניב לגמרי), וגם התאווה הגרפומנית שאחזה בי במשך שנה וקצת דהתה לי, החלטתי לא לקבור את הבלוג הזה. עדיין לא.
אמנם צייצתי משהו על f**k the revolution לפני איזה שני פוסטים, אבל איך אני אומרת – אדם בבסיסו לעולם לא משתנה. גם אם אני אנסה חזק מאוד להיות מיזנטרופית אמיתית, זה לא ילך לי. לא בכדי החיים גילגלו אותי למחלקת השירות, וכנראה גם לא בכדי בטכנולוגיות.