אפילו האימיול כותב את זה שחור על גבי הצג.
אין לי חבר. ולסבתא שלי זה מפריע. מה לזה ולסבתא שלי? היא רוצה נין – ‘אין לי עוד הרבה זמן הגרי’ היא מפטירה בי בכל שיחת חולין שאנחנו מנהלות. זה כבר לא ‘מה נשמע’ או ‘מה שלום החתולות’… ‘חתולים סבתא… חתולים’ אני חוזרת על המנטרה הקבועה לאוזנייה. אמנם מסורסים אבל תני להם להנות מהספק. הם עדיין זכרים. נגזר עלי משן-שמים להיות הנכדה הכי גדולה שגרה בארץ. אני עדיין חושבת שאחי הצעיר יביא לה את מבוקשה לפני. אחרי הכל, הוא זה שמנהל מערכת יחסים ארוכה, כמעט קבועה ועם אותה בחורה.
Read the rest of this entry »