מחר אני טסה לחו"ל. לתומי רציתי להכנס לאתר הרכבת לראות מתי יש רבות לנתב"ג. אך האתר של הרכבת, באותו מצב של הרכבת עצמה – לא עומד בעומס…

המשך קריאה…

(או)

שוב נדודי שינה

היום, זה בדיוק שנה מאז שהתחלתי לעבוד בידיעות. היום לפני שנה, צעדתי ברגליים רועדות לתוך הדסק. התיישבתי מול עמדה אחת, אחרי כמה דקות הגיע איזה ותיק והעיף אותי משם. ככה, פעורה ופוערת פה, עברתי 3 עמדות. מפנה את הכיסא שזה עתה חיממתי לעוד אחד שיתחיל מייד לחמם לי את האוזן בסיפורים על איך פעם הם עשו עיתון עם עופרת, ובגלל זה היום יש יוגורטים בחדר אוכל (אומרים שזה מנקה את הרעלים שסופגים מכל העסק של הדפוס או משו כזה).
המשך קריאה…

ממעמקי הבטן של ההייטק שתומך בלואוטק

למרות שאני מקטרת על זה שיותר מדי אנשים שמכירים אותי קוראים פה (מה שגרם לי לא פעם למבוכה), ומסננת כבר שבועיים משו על בלוג חדש אנונימי (ואפילו חשבתי על קונספט מגניב לגמרי), וגם התאווה הגרפומנית שאחזה בי במשך שנה וקצת דהתה לי, החלטתי לא לקבור את הבלוג הזה. עדיין לא.
אמנם צייצתי משהו על f**k the revolution לפני איזה שני פוסטים, אבל איך אני אומרת – אדם בבסיסו לעולם לא משתנה. גם אם אני אנסה חזק מאוד להיות מיזנטרופית אמיתית, זה לא ילך לי. לא בכדי החיים גילגלו אותי למחלקת השירות, וכנראה גם לא בכדי בטכנולוגיות.
המשך קריאה…