אמרתי או לא אמרתי? שבוע שעבר נדחתה שוב ההצבעה בקריאה שניה ושלישית על חוק המאגר הביומטרי. שוב קססנו ציפורניים עד לעוד יום שני והתפללנו לטוב. יש את המאמינים שיגידו שיד מכוונת מלמעלה גורמת לכך שכל פעם שמגיע הרגע המכריע, קורה דבר מה שמונע את הצבעה. יש את הפרנואידים שיגידו שמשחקים בנו להתשה. אבל מה שחשוב זה מבחן התוצאה – ההצבעה שוב נדחתה.

אין לי כבר יותר מה לחדש לכם בנושא מרוב שלעסתי אותו. אבל מחר החוק הארור שוב על סדר היום של המליאה וכנראה אחרי השקשוקה שעשו לנו הם גם מאוד ירצו להצביע. באמת הפעם. לא ביום שני הבא, או הבא הבא, או זה שאחריו.

אז איך עשו לנו שקשוקה? החזירו את החוק לועדת שרים, שדנה ודנה, והחליטה שהחוק כן יעלה להצבעה אבל היישום שלו יידחה בשנתיים. בנתיים המאגר יהיה וולנטרי. אבל רגע, מה עם החוזה השמנמן שחתמה הממשלה עם HP? מה הוא כל כך מלחיץ אותם? האם אין סעיף שאומר שמכיוון שהצעת החוק טרם עלתה להצבעה, אז זה סיכון ש-HP לוקחת על עצמה?

להזכירכם – HP לא מנהלת את המדינה. סתם כי נראה לי שמישהו שכח פה… וחוץ מהחוזה שהממשלה מחוייבת לו, מי בכלל ירצה לתת אצבע למאגר מבחירה?

זה כל העיניין. שיקשקו אותנו – ומחר החוק עולה, עם אפס שינוי. מישהו אמר בג"ץ?

מאז פתיחת מושב החורף מישהו החליט שהוא צריך לטמטם אותנו – מתנגדי הביומטרי. כל כמה ימים מגיע איזה מייל מעוזר פרלמנטרי, כתב מדיני, או סתם אחד שיודע, המודיע לקבוצה שמובילה את ההתנגדות, שהינה – ההצבעה תתקיים מחר, מחרתיים, שבוע הבא, שני הקרוב, שלישי הרחוק. פתאום אנחנו מגלים ששיט-רית בכלל נמצא החו"ל ושוב הייתה זו אזעקת שווא.

למה השתתקתי בנושא לאחרונה? כי לא רציתי להיות הילד שצועק זאב. כי הבנתי שאין לי מה לבזבז את האנרגיה שלי ומדובר פה במלחמת התשה, המאורגנת היטב אולי ע"י העבריון העליון, אולי ע"י איזה רועץ תקשורת, או השד יודע מי. זו האסטרטגיה איתה בחרו להלחם נגדנו, אך בנתיים ככל שהזמן חולף – כך הכף מתחילה לנטות לטובתנו, בעיקר להתנגדות הנחרצת לסעיף 10 בהצעת החוק המדבר על הקמת מאגר.

רובכם ודאי שמעתם על מכתב המדענים, שעשה כותרת ראשית ידיעות אחרונות, אבל רק מעטים מכם שמעו על מכתב הפרופסורים (שקיבל רק בוקסה קטנה בעמ' 16 הנידח). למה? סתם כי ירד ההייפ סביב הנושא. אותה אסטרטגיית התשה פועלת היטב במישור תקשורת הקונצנזוס הממומנת, זו המחוייבת להמציא את עצמה מחדש כל יום. מכתב הפרופסורים לא פחות חשוב ממכתב המדענים, ולטעמי אף חשוב יותר.

את העובדה שלא ניתן להגן על המאגר באופן מוחלט אנו יודעים היטב (דוגמאת מאגר האוכלוסין שדלף וממשיך להדליף עידכונים שוטפים). זה מובן וברור וזו עמדת המדענים. עמדת הפרופסורים מצביע על בעיה קשה יותר, בעיה חברתית-מוסרית כבדת משקל, שהשיח הציבורי, לא רק הישראלי אלא העולמי, טרם למד אותו מספיק על מנת לתת עליו את הדעת בצורה שקולה.

ובנתיים, בוגי יעלון פולט בהרצאה על יזמות ומנהיגות בטכניון, שהליכוד, להזכירכם מפלגת השילטון, מתנגדים להקמת המאגר, ושהמוביל העיקרי של המאבק הוא השר מיקי איתן, שנלחם נגד השטות-שיט-רית הזאת מתחילת הדרך, זו לטענתו הסיבה בגללה החוק עדיין לא עלה להצעה. אותי מעניין לדעת איפה ציפי ליבני, ששותקת בזמן שהמפלגה הקיקיונית שלה, הולכת ונהיית בזויה מרגע לרגע, ואת הביזיון הזה מוביל לא אחר מאשר ידידנו שיט-רית.

שמעתם על הצעת החוק האחרונה שלו? הוא כנראה הרגיש איך הפופולריות שלו יורדת לטמיון, ולכן הגה את הרעיון המטופש הבא, על מנת להתחבב על העמךֳ: "איפה שיש אדום לבן אפשר לחנות ובתנאי זה לא מפריע לתנועה". ובכן, שאלה לי: אם זה לא מפריע לתנועה, איזו סיבה יש לחניה להיות מסומנת באדום לבן?

ולמי שלא מכיר- ממליצה בחום לבקר בבלוג של מאיר שיט-רית ושל אלי ישי.