אישי ארכיון

לאיזה בלוגר לא עברה הכותרת הזאת בראש? הינה הינה, ההזדמנות האמיתית שלי להשתמש בה.

התמודדתי עם מוות הרבה מאוד בחיים שלי. אולי יותר מידי. אבל המוות הזה של דורית, הוא אחר. ההתמודדות איתו פה מעל גבי הבלוג מוזרה וזרה לי כמו הודעת הפטירה שהגיעה אלי עטופה במייל תמים. כל הזמן אני מקבלת טלפונים מאנשים. ושאלות ותהיות. ואני מנסה לענות כמה שאני יכולה ואני מריגשה שכל ההתעסקות הזאת לא מאפשרת לי להתאבל עליה. אני שמחה על כל “דמעה” שאני מצליחה להוציא ממני, כי זה קשה.

ב-5 באפריל 1994, לפני 13 שנים איבד העולם את קורט קוביין, אבי הגראנג’ של שנות ה-90. הוא נמצא בביתו שבסיאטל, ירויי בראשו ללא רוח חיים. הוא השאיר אחריו מכתב התפטרות:
“כבר במשך שנים רבות לא חשתי בהתלהבות הקיימת בשמיעה ויצירה מוזיקלית, בנוסף לקריאה וכתיבה. אני חש אשמה … צרחות הטירוף של הקהל מתחילות, זה לא משפיע עלי באותו אופן כמו על פרדי מרקיורי … אני מעריץ ומקנא בו על כך”
למרות שהיה נדמה כי מדובר במקרה התאבדות קלאסי, נסיבות מותו נשארו בילתי פתורות עד היום. בשנת 1998, לאחר מאבקים משפטיים ואיומים מצד אלמנתו של קוביין, קורטני לאב, יצא הסרט “קורט וקורטני” של ניק ברומפילד. הסרט, שרובו צונזר בעזרתה הנדיבה של לאב, מציג תאורייה אחרת על מותו המיסתורי של קוביין, שאגב הלך בעודו בשיא ההצלחה של הקריירה המוסיקלית שלו.

הלווייה תתקיים היום ב-16:00 בבית עלמין תל רגב במתחם חיפה
http://www.hottentot.co.il/Dorit/2Tel-Regev-1000.jpg
מי שזקוק להסעה, בבקשה לעדכן מראש את יובל לטל’: 048111853
ההסעה תצא ב-15:30 מהדר מרח’ הרצל 92 פינת בר כוכבא
דורית לא אהבה לוויות ולא הייתה רוצה טקס דתי על כן אנחנו מקווים ללוות אותה בדרך שתהיה יותר לרוחה אחרי הלווייה
________________________________________________________

טביעות רגליים על החול / אלון האסול

את זה עכשיו וזה מאוחר מדי. לעולם לא נחזור לנקודת הפתיחה.
בשקע שבין אתמול למה שהייתי רוצה שיהיה במחר אני מוצא את כל
המחשבות שהסתרתי. כשאני מכורבל בין צוקים, מנשנש תודעה משקית
אטומה, אני פוגש בך שוב. את מטיילת וכדור של אור מקפץ סביבך
מותח רצועה. לא להסתכל באופן ישיר, המוגנות של העיניים עובדת
רק שלא משתמשים בהם, אלה הוראות ההפעלה. כשפקחת לראשונה את

דורית מנטל 1956-2007

אמנית יוצרת, פעילה חברתית ופוליטית למען זכויות הפרט, זכויות בעלי החיים והשמירה על איכול הסביבה. הפעילה במשך כשמונה שנים בית-קפה-תרבות בחיפה- הוטנטוט, ואירחה אומנים צעירים בגלרייה שבקומת המרתף בבית הקפה, ולהקת מתחילות וכן להקות ג’ז מדי שבוע.
בשנת 2006 הצטרפה דורית למפלגת “עלה ירוק” והייתה מועמדת במקום ה-25 ברשימה לכנסת. בביתה אירחה את סניף צפון של המפלגה. במשך מספר חודשים התקיימו מספר רב של ישיבות ופעילויות, והמקום הפך להיות תא פעיל למען זכויות בעלי החיים, שמירה על איכות הסביבה וקידום תהליך הלגליזציה.

אני יושבת מול המייל כבר חצי שעה ובוהה לו היישר לתוך הלבן של ה-ע’. חיוור כולו, משווע לליטוף טיפוגרפי, אפילו מפונט אריאל בנאלי. עיני כמו נורות אדומות מסתנוורות מהלובן הבוהק של המייל העירום. ב-ע’ ימין דעמת כאב, ב-ע’ שמאל דמעת תקווה.
התעוררה “בת ה-16” שבי, זאת שנדחקה מאחורי 40+ שנות נדודים. “יש גיל שזה עובר” מעודד אותי ידידי העליז. אני לא רוצה שזה יעבור לי לעולם. כייף לי להתלהב, להערבב ולהתאהב. אבל זה קצת מתיש, כשזה קורה אחת לחודש. גמני רוצה קצת לנוח…

רק אתכם טרם שיתפתי בהתלבטות הקשה אשר פוקדת אותי מיזה חודש תמים. הציעו לי משהו. משהוא שיכול לקדם אותי בסולם מימוש והגשמת מטרותיי. משהו שיכול גם באותה מידה לשאוב אותי לנישה שאין לצאת ממנה למקומות אליהם אני מטפסת. אני נותנת לזה סיכוי של 50:50.
מה שבטוח, אני לא אפסיד. אם אני אקבל את ההצעה הזאת, שמעתה אמשיל אותה ל-דירה, הרי שיש בידי נכס.

עוד שעתיים, היומולדת שלי נגמר. קמתי היום בשלוש בצהריים, את הקפה שתיתי עם הסיגריה והוופלים במרפסת, כשסטרופל והשמש מארחים לי חברה. קיבלתי פרחים עם ברכות מרפיואל, הזמנתי סושי (בין טלפון לטלפון), ונכנסתי למקלחת.
הזמנתי כל כך הרבה אנשים למומולדת, ששכחתי לדאוג לעצמי לטרמפ… ברגליים נגררות, צעדתי לעבר המדאם, פותחת את הערב על הבר עם ג’ין וספרייט. הברמן, מודיע לי חגיגית שהגיעו שני משקאות חדשים לארץ והלשון שלי זוכה לתת ביקורת ראשונה בארץ הקודש.

כן , כבר השתמשתי פעם בכותרת הזו, אבל היא כל כך נחמדה שאני ממחזרת 🙂 ובכן, סקס מוכר, אז נתחיל איתו:

סקס והעיר
גיליתי זן חדש של בחורים. טוב לא כ”כ חדש… מסתבר לי היום בשיחה עם כמה עורכות בדסק, המנוסות ממני, שזה זן עתיק יומין, ‘אבל לי’ – חזרתי והדגשתי,’הוא חדש’.
אלה שמשחקים אותה הכי ג’נטלמניים, שנותנים לך רק נשיקה על הלחי בסוף הדייט הראשון, שלא מפחדים כבר בדייט השני לספר איך הם מדמיינים את החתונה שלהם, אלה שלמרות שהם בגילך משחקים אותה הכי רציניים ובוגרים בעולם. אבל לעולם, לעולם ועד, המנטליות של המין הגברי תשאף לגיל 4. למה? כי כנראה ככה הם מתוכנתים.

אתמול התקשר אלי “מר ירוק” אחד, לבשר לי שהפעילים שלי (של סניף צפון אותו ריכזתי בבחירות האחרונות), מקבלים צ’קים מהמפלגה על עבודתם כפי שהובטח להם בע”פ עת התפקדו למפלגה.
לפעילים הרציניים הובטח תשלום כשכר או אות הוקרה על פעילותם בהתנדבות, מי בכתב (אני הפדנטית למשל) ומי בע”פ (רוב החבר’ה הנאיבים, שבטחו במושחתים) אם תזכה המפלגה ליחידת מימון מכוח חוק מימון המפלגות (אשר מתרגם כל מנדט לכמיליון ומאה אלף שקל).