אישי ארכיון

7

סיכום שנה. בקטנה

2006 התחילה במסע בחירות. בינואר מצאתי את עצמי משתדרגת מגרפיקאית ליו”ר סניף חיפה והצפון ומועמדת ברשימה לכנסת. בפברואר הפסקתי לעבוד והשקעתי את כל כולי במפלגע. במרץ חגגתי יומולדת 24 וכמה ימים אחרי זה בכיתי עם כולם במטה שלא נכנסנו.

קרא עוד »

תגיות: ,
8

בוקי נאה מצטרף לשורותינו?

חזרתי מסיגריה לדסק ובוקי שוב ביקש עזרה עם המכונת צילום. מתקרבת, שיפשפתי את עייני בטוחה שאני הוזה. קבלו- האיש והשלייקעס:

קרא עוד »

8

תיסכול הרווקות בעידן האינטרנט

אין דבר יותר מייאש מלהיות רווקה. הדרך הכי קלה היום להכיר מישהו בלי להזיז את התחת היא דרך צ’אטים. אחת הטועויות הגדולות ביותר שיצרה האנושות. הצ’יטוט מעלה בך את ההרגשה שיש לך שתי אופציות- או להשאר לבד או לחזור לאקס. השוק בכזה שפל שהסיכוי שתצליחי לדוג משהו טוב ברשת שואף לאפס אחוזי הצלחה.

קרא עוד »

24

זה רק ספורט?

כשהייתי ביסודי, הייתי שוערת. מאוד נהנתי ואפילו הבאתי הרמות לחצי מגרש. עד שיום אחד קיבלתי “פיצוץ” לפרצוף מכדור מלא בוץ שגרם לאף שלי לדמם קצת. אז נגמלתי מההרגל המגונה הזה שנקרא כדורגל. ימי ה”טום בוי” חלפו והתחלתי לתעב כמעט כמו כל אישה ממוצעת את כל מה שקשור לכדורגל.

קרא עוד »

15

החיים והמוות ביד הלשון

“מבחינה פרשנית המשקל של חופש הביטוי מתחזק כאשר עסקינן בביטוי כגון ביקורת, סאטירה, פרודיה, טור דעות, שמטרתו בעיקר לעורר ויכוח ציבורי, אך הוא חף מיומרה להציג אמת עובדתית. כאשר מדובר בהבעת דעה מסוג זה, הגבלת חופש הביטוי פוגעת בצורה קשה בקיומו של “שוק רעיונות” חופשי, בצורך להגשמה עצמית ובלב לבו של השיח הדמוקרטי. סאטירה, לשם הדוגמה, בהיותה צורת ביטוי בוטה ועוקצנית, נועדה לעורר פרובוקציה, להתריס ולעתים אף להתסיס על-מנת ליצור דיון ציבורי… מטבע הדברים, סאטירה נוקטת לשון הגזמה ונעזרת באמצעים אמנותיים, כגון משל, אלגוריה ומטאפורות בוטות…”

רשת שוקן בע”מ נ’ הרציקוביץ, מרץ 2004

קרא עוד »

11

מי מרוויח הפעם?

קורסים להגנה עצמית.
נו ב-א-מ-ת. נראה לכם שזה מה שיציל נערה מפוחדת בזמן שתוקפים אותה? אבל למי איכפת? עכשיו הם גוזרים את הקופון.

קרא עוד »

תגיות: ,
15

מיעו בעיר הגדולע

לא נעלמתי. חלילה- לא הפסקתי לכתוב. אני פשוט בשלבי שינוי סטטוס. עוברת לעיר האורות. העיר ללא הפסקה ה-תל אביב.
אז אחרי שבועיים מפרכים של חיפוש דירה, מצאתי היום את הבונבוניירה שלי. כבר עמדתי לחתום על דירה, שנראתה לי סוג של סבירה, בין הסנטר לבימה, אממה בעלי הבית עשו עלי רושם לא טוב. הדירה יצאה משיפוץ והם לא מתכוונים לנקות אותה לקראת כניסתי (?!).
למי שיצא לו לחפש דירות בת”א בתקופה האחרונה וודאי יודע על המצוקה הקשה עקב ביקוש שעולה על היצע. בעלי הדירות מרשים לעצמם להשתמש בחוזים דרקוניים ( לתת כסף מזומן על סך שני חודשים במעמד חתימת החוזה, דבר שלא יורד משכר הדירה אלא מוחזר בתום החוזה. סליחה, מי אתם שאתן לכם לעשות ריבית על ה-5000 שקל שלי??) ובכלל יחס מזלזל מתוך ידיעה שאם אתה לא תקח יבוא פראייר אחר ויקח.

קרא עוד »