כללי ארכיון

ולי עדין לא שילמו. אבל, ברק הגזבר שלח לי מייל בו הוא שואל לכתובתי. תמוהה בעיניי שהראיס שבקיא בכתובתי (אותה הוא רשם בתביעות הסרק שהגיש נגדי) לא טרח לספק לו את המידע. לא סתם שלח לי הגזבר השאילתה. הוא אף ציין שהם מעוניינים להעביר לי את הכסף.

2006 התחילה במסע בחירות. בינואר מצאתי את עצמי משתדרגת מגרפיקאית ליו”ר סניף חיפה והצפון ומועמדת ברשימה לכנסת. בפברואר הפסקתי לעבוד והשקעתי את כל כולי במפלגע. במרץ חגגתי יומולדת 24 וכמה ימים אחרי זה בכיתי עם כולם במטה שלא נכנסנו.

שאפו. אם אפשר לפרגן, אני תמיד בעד.
כל הכבוד.

חזרתי מסיגריה לדסק ובוקי שוב ביקש עזרה עם המכונת צילום. מתקרבת, שיפשפתי את עייני בטוחה שאני הוזה. קבלו- האיש והשלייקעס:

שמעתי שעלה מחוק לא שילמו לבליך את ה-10,000 ש”ח שהם נתחייבו לשלם עד היום. גיל פרג (הקשר בין שמו ובין הצמח מקרי בהחלט) קורא לפרק את המפלגה לאלתר. יש אלוהים!

אין דבר יותר מייאש מלהיות רווקה. הדרך הכי קלה היום להכיר מישהו בלי להזיז את התחת היא דרך צ’אטים. אחת הטועויות הגדולות ביותר שיצרה האנושות. הצ’יטוט מעלה בך את ההרגשה שיש לך שתי אופציות- או להשאר לבד או לחזור לאקס. השוק בכזה שפל שהסיכוי שתצליחי לדוג משהו טוב ברשת שואף לאפס אחוזי הצלחה.

כשהייתי ביסודי, הייתי שוערת. מאוד נהנתי ואפילו הבאתי הרמות לחצי מגרש. עד שיום אחד קיבלתי “פיצוץ” לפרצוף מכדור מלא בוץ שגרם לאף שלי לדמם קצת. אז נגמלתי מההרגל המגונה הזה שנקרא כדורגל. ימי ה”טום בוי” חלפו והתחלתי לתעב כמעט כמו כל אישה ממוצעת את כל מה שקשור לכדורגל.

“מבחינה פרשנית המשקל של חופש הביטוי מתחזק כאשר עסקינן בביטוי כגון ביקורת, סאטירה, פרודיה, טור דעות, שמטרתו בעיקר לעורר ויכוח ציבורי, אך הוא חף מיומרה להציג אמת עובדתית. כאשר מדובר בהבעת דעה מסוג זה, הגבלת חופש הביטוי פוגעת בצורה קשה בקיומו של “שוק רעיונות” חופשי, בצורך להגשמה עצמית ובלב לבו של השיח הדמוקרטי. סאטירה, לשם הדוגמה, בהיותה צורת ביטוי בוטה ועוקצנית, נועדה לעורר פרובוקציה, להתריס ולעתים אף להתסיס על-מנת ליצור דיון ציבורי… מטבע הדברים, סאטירה נוקטת לשון הגזמה ונעזרת באמצעים אמנותיים, כגון משל, אלגוריה ומטאפורות בוטות…”

רשת שוקן בע”מ נ’ הרציקוביץ, מרץ 2004

קורסים להגנה עצמית.
נו ב-א-מ-ת. נראה לכם שזה מה שיציל נערה מפוחדת בזמן שתוקפים אותה? אבל למי איכפת? עכשיו הם גוזרים את הקופון.

הם שורפים את דגל המדינה, הם שורפים פחים, הם שמים זין על הדמוקרטיה ולא מכירים בקיומה של מדינת ישראל. הם כף המאזניים בהחלטות חשובות על סדר היום, הם חיים על חשבוננו ולא תורמים דבר. תכירו- החרדים. הסרטן בגוף המדינה.