סמים ארכיון

מעכשיו, פעם בשבוע:

פורסם בתאריך 2/1/08
24 דקות

לטובת מי שלא מעודכן בחדשות החמות, ביום רביעי בלילה (7/11/07) נכנס לתוקפו החוק הדרקוני והגזעני המנדה מעשנים ממקומות הבילוי.

מישהו כאן במדינה החליט שאנחנו ניו-יורק כנראה. עוד מעט לא נוכל להסתובב ברחוב ולמצוץ להנאתנו את מקל הסרטן החביב עלינו. אחר כך יאסרו עלינו ללבוש גופיות ויכריחו אותנו לכסות את השיער. כי למה לא בעצם? אם המדינה מאפשרת פגיעה כה בוטה באוכלוסיה כה גדולה, למה שאחרים לא יתפסו על זה טרמפ? אם אפשר להכריח בעזרת חוק אידיוטי לא לעשן בשומקום, השמיים יהיו הגבול למה שיקרה פה. בוקר טוב איראן! תתעוררו! אפילו הח”כים הירוקים חושבים שזה מוגזם.

בעיקר עידכונים, על כל מיני דברים שאני מאוד רוצה להרחיב את הדיבור עליהם, רק שאין לי זמן! לא באמת, אני לא מתטפזת אה-לה-דודו, יש לי פרוייקט גדול בעבודה וחבר חדש. עם קוראי הנאמנים (AKA רענן) הסליחה.

אז מה חדש? המון.

קודם כל ברכות לריק (רחביה) ברמן שהביא לעולם עם בח”ל – נירית, מהממת העונה לשם כרמל, אחות לקדם שיהיה יום אחד שובר ללבות, בדוק.

ברכות גם לעז (ערן ורד) שעלה על הוידאו המפוברק ששיחררו סוגשל מתנחבלים, עם עאלק מאורעות בפקיעין, בהם נראים עאלק רעולי פנים, עאלק הורסים בית של יהודים. כבר אמרתי עאלק, נכון? הרחבות, הסברים, וסלואומושנים לרוב, במישטרע, שבין היתר מציע את עצמו לכל המרבה מחיר, או רק מחיר בלי מרבה, אבל עם תנאים 🙂

לא באמת שהפעם אין לי מה להוסיף.
ללא מילים – AGRO-HOUSING

אחרי שניסו לפנות לקהל היעד המבוגר באיזה קמפיין אווילי שזכה לסלוגן “קנ לזקן” מנסה המפלגה האולטרה ליברלית לפנות לקהל יעד חדש. בעלה ירוק כנראה ממש התחלקו על השכל. מישהו שם בהחלט הגזים וחצה את כל הקווים. כמה שאני לא אנסה להשתחרר מהטימטום של המפלגה הזאת, הם לא מפסיקים לעשות שטויות, כאלה שלא מניחות את הדעת של כל אדם נורמאלי, ובמיוחד את אלו שתומכים בלגליזציה ומתעבים את הסטלנים המטופשים שלרגע לא נחים מלהנציח את הסטריאוטיפ המתבקש על חובבי הקנאביס.

באושר מאולץ נפרדתי משלוש מאות השקלים שהייתי חייבת לשם טוב. צילמתי את הצ’ק ההיסטורי, שרק אף אחד לא יבוא אלי אח”כ בטענות ודדתי לסניף הדואר הקרוב. חצי שעה בתור, מסתמסת עם קולגה במשבר*, תוהה למה יש שלט של “קופת אקספרס – עד 3 פריטים” על עמדה 4, כשהקצב שלה לא עולה על אלו מסביבה.

אין לי זמן ו/או כח לכתוב אז אני ממליצה על חברים:

פרפיון כותב קטע חזק על המוות.

רחביה ברמן כותב על סטודנטים ועלה ירוק

ערן ורד מציג מצגת וידאו שהוכנה עבור ועדת כנסת שדנה באלימות המשטרתית בהפגנת הסטודנטים

פסק הדין

הפסיקה ניתנה ביום ה-6 למאי 2007. אוהד שם טוב זכה ב-300 ש”ח בתביעת הדיבה שהגיש נגדי. הוא תבע אותי על סכום של 17,800 ש”ח, ושילם על כך אגרה בסך 1% מהסכום הנתבע, קרי: 178 ש”ח +אגרת פרוטוקול בסך של 37 ש”ח= 205 ש”ח סה”כ.
במבחן רווח והפסד: שם טוב הרוויח 95 ש”ח. אני חוזרת: שם טוב הרוויח 95 ש”ח.
אני הפסדתי 300 ש”ח. הפסדתי גם זמן רב, נסיעות מיותרות לירושלים…
אבל הרוותי דבר חשוב: כל מה שכתבתי עד כה מוגן בחוק ועל כן, יצאתי המנצחת הגדולה.

לכבוד יום המריחואנה 2007 שנחגג בעשרות מדינות בעולם והשנה בפעם ה-10 בארץ ישראל

לפני שנה וקצת עת התראיינתי לקראת הבחירות, כמעט כל כתב שאל אותי (וכמובן את כל מי שהיה בעלה ירוק) את השאלה הבאנלית: “את מעשנת?” לקח לי קצת זמן למצוא תשובה דיפולמטית, אך כיאה למוח יהודי שעונה על שאלה בתשובה: “אתה עובר את המהירות המותרת בכביש החוף?”. אם יש משהו שמעצבן אותי העולם הזה זה הדה-לגיטימציה והדמוניזציה שיש לצמח הנפלא הזה – קנאביס.

יש גם חדשות טובות, אתמול פישפשתי בארכיון על מריחואנה רפואית. בזמן שכל העאלק פעילי לגליזציה עושים עאלק דברים, מסתבר שיש אנשים רציניים, א-פוליטיים שבאמת עושים (איך לא ראיתי את הידיעה הזאת קודם?):

מתוך “ידיעות אחרונות”