גם כן פוליטיקה ארכיון

בעיקר עידכונים, על כל מיני דברים שאני מאוד רוצה להרחיב את הדיבור עליהם, רק שאין לי זמן! לא באמת, אני לא מתטפזת אה-לה-דודו, יש לי פרוייקט גדול בעבודה וחבר חדש. עם קוראי הנאמנים (AKA רענן) הסליחה.

אז מה חדש? המון.

קודם כל ברכות לריק (רחביה) ברמן שהביא לעולם עם בח”ל – נירית, מהממת העונה לשם כרמל, אחות לקדם שיהיה יום אחד שובר ללבות, בדוק.

ברכות גם לעז (ערן ורד) שעלה על הוידאו המפוברק ששיחררו סוגשל מתנחבלים, עם עאלק מאורעות בפקיעין, בהם נראים עאלק רעולי פנים, עאלק הורסים בית של יהודים. כבר אמרתי עאלק, נכון? הרחבות, הסברים, וסלואומושנים לרוב, במישטרע, שבין היתר מציע את עצמו לכל המרבה מחיר, או רק מחיר בלי מרבה, אבל עם תנאים 🙂

בודרום, תורכיה

חזרתי לארץ… היה תענוג… שקט, נופים מדהימים, ים צלול, אוכל צבעוני וטעים… מושלם. אפילו הנוכחות הישראלית במלון lablanche בו שהינו הייתה כמעט לא מורגשת. המלון היה באמת מצויין ומומלץ בחום לכל מי שבא לו על הכל כלול בבודרום.

מחר אני טסה לחו”ל. לתומי רציתי להכנס לאתר הרכבת לראות מתי יש רבות לנתב”ג. אך האתר של הרכבת, באותו מצב של הרכבת עצמה – לא עומד בעומס…

אחרי שניסו לפנות לקהל היעד המבוגר באיזה קמפיין אווילי שזכה לסלוגן “קנ לזקן” מנסה המפלגה האולטרה ליברלית לפנות לקהל יעד חדש. בעלה ירוק כנראה ממש התחלקו על השכל. מישהו שם בהחלט הגזים וחצה את כל הקווים. כמה שאני לא אנסה להשתחרר מהטימטום של המפלגה הזאת, הם לא מפסיקים לעשות שטויות, כאלה שלא מניחות את הדעת של כל אדם נורמאלי, ובמיוחד את אלו שתומכים בלגליזציה ומתעבים את הסטלנים המטופשים שלרגע לא נחים מלהנציח את הסטריאוטיפ המתבקש על חובבי הקנאביס.

צוחקים לנו בפרצוף

אין חדש תחת השמש

אם תסתכלו טוב טוב בתמונה, תראו על הכתף שלו את מפרץ חיפה, את הכינרת באיזור התיק, את אצבע הגליל בפרצופו השעיר ואת התחת הזנותי שנראה כמו הממשלה שלנו, ואת מפרץ אילת בנעליו.

היום שואל אותי איזה סבא חביב בעבודה – “מה יצא לכם בסוף מהשביתה הזאת?” אני מסכלת אגרוף ב-90 מעלות באמה מאוזנת – “תסלח לי על הצרפתית, זה מה שקיבלנו. בלי וזלין”. כשחתמו על ההסכם חטפתי קריזה. בשביל זה הפגנתי? בשביל היריקה הזאת בפרצוף? ממשלה שלא קיימה מסקנות של ועדה אחת, ועוד באה בדרישות ומתנה את בקשת הסטודנטים הלגיטימית בקיום “הרפורמה” – איזו מושג ארטילאי (לועדת שוחט שאותה ביקשו לבטל), בטקסט עפוף עשן סמיך שיכול לטשטש כל הבטחה עד שלא רואים קונטורים. רק בליל מילים קצוב ומחושב, כאילו מדובר בהבטחה לאויב העם – עטופה במסננת של אלפי פתחי מילוט.

Gדאימק (קופי: מבקרי המדינה “המוסף לשבת” / “ידיעות אחרונות” | עיצוב: הגר צימרמן)

גאידפארק הבין את זה, “האלופה” (כבר עונה שניה) הבינה את זה. למה הסטודנטים לא מבינים את זה?

“זה כבר פעם שלישית שאנו שומעים בתקשורת שהסטודנטים קיבלו טיוטה לחתום עליה.. למה קיבינימט הנציגים שלנו לא מכינים בעצמם את טיוטת ההסכם… לכולם יהיה ברור מי דחה את ההסכם… הרי מי שבועט לשער זה הולמרט ואנחנו השוער, למי יותר סיכויי הצלחה? מתי נקבל את השכל לגרור אחרינו את הממשלה ואת שאר המושחתים בכנסת!”

גיל לוקסנבורג דוגמן הבית של המאבק.

לא טיפסנו כל כך גבוה כדי ליפול כל כך חזק. אסור לחתום על ההסכם המביש הזה. אם חותמים זה אומר שכל השביתה הזאת הייתה לחינם ושבעתיד כנראה ששוב תהיה שביתה כזאת שתפגע בעוד ועוד אנשים. זה הזמן, וזה המחיר שהסטודנטים של היום משלמים עבור הדורות הבאים של הסטודנטים במדינת ישראל.
עדיף לוותר על הסימסטר אחד מאשר לוותר על עתיד ההשכלה הגבוהה.

הלילה ביליתי במטה המאבק של הסטודנטים. זה היה אחרי משמרת מרוחה עד אינסוף במוסף כלכלה, וארוחת ערב מרעננת עם אבא וחברים שלו בבר פירות ים וקצת יין לבן. בחמש בבוקר כבר התחלתי לפזול לעבר השעון. אני בניגוד אליהם לומדת (באו”פ אין שביתה) ורצוי שאני אשן לפני זה.
לא הייתי מודעת בכלל לקיומו של החמ”ל הזה, שם כל אחד מחובר באינפוזיה לאיזה סלולר או מחשב נייד, מעבירים אותו אחד בין השני כאילו היה ג’וינט עסיסי, מסברים ומספרים, מעלים תמונות לפליקר החדש ומעדכנים את האתר כל כמה זמן.

פסק הדין

הפסיקה ניתנה ביום ה-6 למאי 2007. אוהד שם טוב זכה ב-300 ש”ח בתביעת הדיבה שהגיש נגדי. הוא תבע אותי על סכום של 17,800 ש”ח, ושילם על כך אגרה בסך 1% מהסכום הנתבע, קרי: 178 ש”ח +אגרת פרוטוקול בסך של 37 ש”ח= 205 ש”ח סה”כ.
במבחן רווח והפסד: שם טוב הרוויח 95 ש”ח. אני חוזרת: שם טוב הרוויח 95 ש”ח.
אני הפסדתי 300 ש”ח. הפסדתי גם זמן רב, נסיעות מיותרות לירושלים…
אבל הרוותי דבר חשוב: כל מה שכתבתי עד כה מוגן בחוק ועל כן, יצאתי המנצחת הגדולה.