חוק וסדר? ארכיון

עושה רושם שניצחנו את שיט-רית. המאגר הביומטרי – ספק אם יוקם, כרגע לפי מקורות יודעי דבר הפרוייקט בהקפאה. עכשיו נשאר לנו רק לנצח את משרד הבריאות שמתנכל לחולים ומטרפד את הטיפול בקנאביס (כי אי אפשר לרשום על צמח פטנט, וזה כואב לחברות התרופות בכיס, שזה כמובן יותר חשוב למשרד הבריאות מכאבם של החולים אשר נאלצים להמשיך לסבול), ואפשר לומר שאנחנו מתקדמים אל עבר מדינה טיפטיפה יותר מתוקנת.

היו”ר מאיר שטרית:

תעודת זהות ומרשם, זה לא מספיק?

הילה דוידוביץ:

לא. לפי התקנות זה לא מספיק.

היו”ר מאיר שטרית:

למה?

הילה דוידוביץ:

כי אנחנו רוצים שתי תעודות פלוס מרשם.

יהונתן קלינגר:

מה עם הדרישות שיהיו ביומטריות?

הילה דוידוביץ:

רגע. תכף נגיע לזה.

היו”ר מאיר שטרית:

אני לא רואה בעיה. כאשר תהיה תעודה ביומטרית, לא צריך את כל זה.

יהונתן קלינגר:

נכון.

הילה דוידוביץ:

המטרה של התקנות האלה היא מאחר שהיום יש בעיה בשטח. אנחנו מדברים כאן על תקנות שייתנו פתרון מיידי שקיים בשטח כבר ממחר. זאת אומרת, אנחנו מקבלים מדי יום טלפונים ופניות של מבקשים שנתקעים כי אין להם רשיון ואין להם דרכון, וזה לא מצב מופרך. היום הגורם המאשר שולח אותם להנפיק דרכון וזה אומר עוד עלות ועוד טרטור. חשבנו להקל על כל התהליך ויש הרבה מבקשים בעקבות הפרוייקט של רשות המסים. זאת המטרה.

היו”ר מאיר שטרית:

יש בארץ אנשי עסקים שאף פעם לא נוסעים לחוץ לארץ.

הילה דוידוביץ:

נכון.

יהונתן קלינגר:

אפשר להכניס איזשהו חריג מתוך הכנה לתעודה הביומטרית?

הילה דוידוביץ:

לא 

יהונתן קלינגר:

אפשר לומר שמי שיש לו תעודה ביומטרית, לא צריך מעבר לה.

היו”ר מאיר שטרית:

נכון.

הילה דוידוביץ:

אנחנו לא רוצים עכשיו להיכנס לעניין הזה של התעודה הביומטרית. קודם כל, 

יהונתן קלינגר:

אני לא מדבר על הגישה למאגר של הנתונים הביומטריים אלא אני מדבר על התעודה הביומטרית עצמה.

הילה דוידוביץ:

רצינו שקודם כל הפרוייקט הזה יצא לפועל ואז נחשוב ונבחן את העניין. צריך לערב כאן את משרד הפנים ועוד גורמים רלוונטיים. אנחנו לא רוצים להיכנס לשם בשלב זה. זה לא רלוונטי בשלב הנוכחי. 

יהונתן קלינגר:

יש מכרז, יש התחלה של פעולה.

הילה דוידוביץ:

אנחנו כרגע לא רוצים להיכנס לנושא הזה של התעודות הביומטריות. אנחנו רוצים למצוא פתרון מיידי מעכשיו ולא להיכנס לנושא התעודות הביומטריות. בבוא היום ניתן את הדעת על זה ונראה אם זה ראוי.

מתוך פרוטוקול מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא חוק חתימה אלקטרונית

ולמי שפיספס, מרינוצ’קה דיברה על בלוג השב”כ ברדיו 103fm (להכנס לקישור וללחוץ על פליי 🙂 )

אני שונאת את פסח. זה חג שמעצבן אותי במיוחד. לא בגלל ליל הסדר המשפחתי, עם זה דווקא אני ממש סבבה. במיוחד בשנים האחרונות, בהן אני מחלקת את החגים בין המשפחה שלי למשפחה של בן זוגי. ככה שיוצאים לי חגים מגוונים ומעניינים במיוחד. אני שונאת את פסח בגלל הקטע עם החמץ.

דבר ראשון – אני ממש לא אוהבת מצות. זה כמו לאכול דיקט חסר ריח, טעם ותועלת. כי הוא גם ממש משמין, למרות שיש לו לוק רזה. מצות זה סוגשל אחיזת עיניים מבחינתי, וכאלה אני נמנעת מלאכול, אפילו בליל הסדר.

דבר שני – מי אתם שתאנסו אותי לא לאכול וופלה עם הקפה של הבוקר במשך ימים? ועוד כשיש לי חופש. ולא – העוגיות של פסח הן לא תחליף, הן בלתי אכילות בעליל ומי שאומר לכם שהוא “מת על העוגיות של פסח” משקר לעצמו ולכם. נו באמת.

דבר שלישי – הביעור חמץ, בתקופה כזאת שיש אנשים הרעבים ללחם, תרתי משמע, פשוט מרתיחה אותי. איך אפשר לשרוף אוכל אכיל, רק בגלל שפעם לפני מלאנתאלפים שנה, בני ישראל לא הצליחו להחמיץ את הבצקים שלהם?

אבל עזבו אותכם מעצבים, כבר השכלתי ללמוד ששתיקה שווה זהב, ולהתעצבן פירושו להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים. לכן, הבה נשמחה! יש חדשות טובות סוף סוף: לפני מספר ימים קיבלתי גלויה בדואר, המבשרת לי כי תוקף המבצע אליו הצטרפתי בהוט עומד לפוג בעוד חודש. מה שאומר שההתחייבות שלי כלפי החברה המסריחה הזאת שאחת לחודש שולחת לפה טכנאי שיזמר לי על כך “שיש בעיה בתשתית”,  פגה. תמה. נגמר. לא עוד. אני מתנתקת!!! עד אז יגמר כבר אבודים ועספור, ובאמת, שאין לי שום סיבה טובה להמשיך לשלם 220 שקל לחודש על חרא של תוכן.

להמשיך ליהנות? נוט!

אכן, חג חירות אמיתי יהיה זה הפעם. לעולם לא אשכח את הפסח הזה בו סופית ניתקתי את הכלבים האלה ממני, שאגב בימים אלו אוכלים כף מתביעה ייצוגית נגדם על סך 105 מיליון ש”ח בגין מדיניות האי-התנקות הנוראית שלהם.

אני גם לא מתחברת ליס. אני הולכת לקנות מחשב קטן ולעשות ממנו מדיה סנטר. חיבור לאינטרנט כדי לראות סטרימינג, ואני מסודרת פור לייף בלי דמי מנוי חודשיים, רואה מ ה  ש ב א  ל י , מתי שבא לי, ולא תלויה בלוחות שידורים – שזה כל כך המאה הקודמת, שזה הורג אותי, שעדיין משדרים בשיטה הזו.

הדבר הבא שאני מתכוונת להשתחרר ממנו, זה חברת הסלולר. אני אנצח אותם עם Wifi כי תכלס – אם יש סקייפ מותקן על מכשיר הטלפון הנייד, לא צריך סים ולא עמייאת. אבל אצטרך לחכות שכל המדינה תהיה מרושתת היטב עד שאוכל להשתחרר מכבלי הסלולאר.

 ובנימה פסחית זו, עשיתי קניות “לחץ-פסח” היום:

• 30 פיתות, צ’ק.
• 2 חבילות וופלים, צ’ק.
• ½ קילו פסטה, צ’ק.

שכחתי איזה חמץ קריטי?

שיהיה חג שמייח, הפעם בלי תיוגים בפייסבוק על ברכות, תזדיינו 🙂

חג חירות שמח

אמרתי או לא אמרתי? שבוע שעבר נדחתה שוב ההצבעה בקריאה שניה ושלישית על חוק המאגר הביומטרי. שוב קססנו ציפורניים עד לעוד יום שני והתפללנו לטוב. יש את המאמינים שיגידו שיד מכוונת מלמעלה גורמת לכך שכל פעם שמגיע הרגע המכריע, קורה דבר מה שמונע את הצבעה. יש את הפרנואידים שיגידו שמשחקים בנו להתשה. אבל מה שחשוב זה מבחן התוצאה – ההצבעה שוב נדחתה.

אין לי כבר יותר מה לחדש לכם בנושא מרוב שלעסתי אותו. אבל מחר החוק הארור שוב על סדר היום של המליאה וכנראה אחרי השקשוקה שעשו לנו הם גם מאוד ירצו להצביע. באמת הפעם. לא ביום שני הבא, או הבא הבא, או זה שאחריו.

אז איך עשו לנו שקשוקה? החזירו את החוק לועדת שרים, שדנה ודנה, והחליטה שהחוק כן יעלה להצבעה אבל היישום שלו יידחה בשנתיים. בנתיים המאגר יהיה וולנטרי. אבל רגע, מה עם החוזה השמנמן שחתמה הממשלה עם HP? מה הוא כל כך מלחיץ אותם? האם אין סעיף שאומר שמכיוון שהצעת החוק טרם עלתה להצבעה, אז זה סיכון ש-HP לוקחת על עצמה?

להזכירכם – HP לא מנהלת את המדינה. סתם כי נראה לי שמישהו שכח פה… וחוץ מהחוזה שהממשלה מחוייבת לו, מי בכלל ירצה לתת אצבע למאגר מבחירה?

זה כל העיניין. שיקשקו אותנו – ומחר החוק עולה, עם אפס שינוי. מישהו אמר בג”ץ?

ככל הנראה ביום שני הקרוב יצביעו בכנסת בפעם הסופית והקובעת – האם להצטרף למשטרים כמו בתימן, פקיסטן ואינדונזיה ולהקים מאגר ביומטרי, או האם לעצור את זה, ולהגיד כן לדמוקרטיה, כן לפרטיות, כן לביטחון, לא למאגר הביומטרי. אנחנו חייבים להראות להם שאנחנו הרוב – הפיצו את קיום עצרת המחאה בכל האמצעים

שיטרית – מאגר ביומטרי זה לא משחק!

במוצ”ש 17 באוקטובר, נתכנס כולנו ברחבת הסינמטק בת”א, החל מהשעה 20:00, ונזכיר לחברי הכנסת שעדיין לא מבינים – שלא נוותר! נגיד לא לחוק המאגר הביומטרי! נגיד לא לפגיעה בביטחוננו ובפרטיותנו!

ב-11 באוקטובר, הכנסת חזרה מהפגרה והח”כים שלנו קיבלו מאיתנו את ספר המופת של ג’ורג’ אורוול – 1984 כפי שנוסח מחדש לאחרונה על ידי כנסת ישראל.

עיצוב עטיפה: שפחתכם הנאמנה

. מאיר שטרית מנסה להעביר בכל מחיר את חוק המאגר הביומטרי להצבעה שנייה ושלישית בכנסת ביום שני הקרוב.  בהצבעה יקבע סופית – האם אנחנו מצטרפים למועדון הלא-מחמיא של תימן, פקיסטן ואינדונזיה, או האם אנחנו שומרים על הדמוקרטיה ושלום הציבור, כמו בכל מדינה מערבית אחרת.  נתכנס על-מנת להפגין בנחישות ולקרוא לפסול את הצעת החוק.

כידוע, חוק המאגר הביומטרי, נועד להנהיג בישראל “תעודות זהות חכמות” כוללות אמצעי זיהוי ביומטריים, כגון טביעות אצבע ותמונות ממוחשבות של הפנים.  אולם יוזמי החוק מעוניינים ביותר מכך – הם רוצים לשמור את הפרטים של כולנו במאגר ארצי, שמנסיון העבר הגישה אליו תהיה לכל דכפין, ודליפתו תהיה רק עניין של זמן.  בעוד יוזמי החוק טוענים להורדת רמת הפשיעה כתוצאה מהחלתו, מזהירים מומחי אבטחת מידע מהשלכות חמורות שאינן מסתכמות רק בפגיעה קיצונית ובלתי הפיכה בפרטיות, אלא בסיכון בטחוני ממדרגה ראשונה!  למידע נוסף בנוגע לסכנות המרובות הנובעות מהחוק, אנא היכנסו לקישורים שבתחתית העמוד.

להפגנה הקודמת ביולי 2009 הייתה הצלחה נכבדת – מאות אנשים הפגינו כנגד החוק ואף שני חברי כנסת הגיעו לנאום, וההפגנה סוקרה בהרחבה באמצעי התקשורת (קישור לכתבות ב-ynet ובמעריב). הצלחת האירוע תלויה בכולנו, ככל שנדאג להפיץ את קיום האירוע נוכל לגרום לשינוי אמיתי.  פרטי עצרת המחאה עלולים להתעדכן – אנא בדקו בימים הקרובים את עמוד האירוע כדי להתעדכן בשינוים.

את זה לא אני אמרתי. אלא תייר גרמני שיודע כנראה על מה הוא מדבר, כשפגש בשוטרי משטרת ישראל במסיבה שערכו לכבודו חבריו. למי שלא יודע – שוטרים יכולים לפרוץ לביתכם בכל עת, ללא צו בית משפט ולהפוך לכם את הבית, להשתמש נגדכם באלימות ולעשות כל העולה על רוחם. למה? כי החוק הוותיק מתקופת המנדט מותיר להם, אם יש להם חשד סביר. עכשיו תגדירו חשד סביר בבקשה?

בבועת העשן התל אביבית לא תמיד מאמינים לי כשאני מספרת להם שבצפון זו מדינה אחרת. בצפון יש קצב אחר לחיים, יש רמת מוסר שונה ויש שוטרים שנטפלים לאנשים ישרים סתם כי זה יותר קל. הכי קל. הרי להיכנס לשכונות הפשע האמיתיות הם לא יעזו. שמעתי שגם בצד השני של המדינה זה לא פחות גרוע והמשטרה שם מזכה את הדרום החם בשם “המערב הפרוע”. לא, לא של אנשים, של שוטרים.

לא הגיע הזמן שכבר יפסיקו לרדוף את מעשני החשיש? לא הגיע הזמן לשנות את חוק פקודת הסמים המסוכנים בישראל בה אין הבחנה בין סמים קלים לסמים קשים? זה לא קצת צביעות למכור אלכוהול וסיגריות, ולהתנהג למעשני החשיש כאילו הם מינימום אויב העם? לאהגיע הזמן לעצור את ביזבוז המשאבים משטרתיים כלכליים ואנושיים? כאשר בחוץ הפשע חוגג, האלימות גואה, הכביש הפך להיות זירת הרג, ובתי המשפט, כהרגלם, קורסים תחת הנטל…

אני חושבת, בלי שום קשר לדעתי על חשיש, שכל דבר שאדם עושה שלא פוגע בזולתו, זו בעיה שלו. אם הוא לא חגר את החגורה באוטו, הוא יכול לפגוע רק בעצמו. אז מה, אתם חושבים שזה בסדר להעניש אדם כזה? לעצור אותו בצורה משפילה, להושיב אותו בתא מעצר, לחקור אותו, לקחת לו טביעות אצבעות, דגימות די.אנ.איי ולצלם אותו למאגר המשטרתי, כל זה בגלל שהוא לא חגר חגורת בטיחות? זה לא הגיוני, נכון? אז למה מתייחסים ככה לצרכני החשיש?

לפני שבוע פנתה אלי מאי בת ה-11, אשר עוקבת אחר הבלוג שלי ושאלה מה אפשר לעשות כדי לעצור את חוק המאגר הביומטרי. אמרתי לה שאולי כדאי לה לדבר עם מבוגרים שהיא מכירה ולבקש מהם לכתוב לח”כים מכתב המביע את חששותיהם והתנגדותם להקמת מאגר ביומטרי. אבל מאי הקטנה שאלה אותי מדוע לא לכתוב בעצמה.
מדוע באמת? אולי חטאתי כשלא הערכתי מספיק את נכונותה, הבנתה ויכולתה לעשות זאת בעצמה. הרי היא מבינה, אפילו יותר מהוריה וסביה שאסור לתת לחוק שכזה לעבור. להלן מכתבה שהעברתי לח”כים:

שוב, זהו פוסט דינאמי שיתעדכן עם תשובות הח”כים למכתבה של מאי.

עדכון אחרון – 31/7 15:10

עדכון אחרון – 31/7 15:45

עדכון אחרון – 31/7 19:20

עדכון אחרון – 2/8 13:30

עדכון אחרון – 4/8 14:45