כללי ארכיון

היובש הנורא הפך את האלכוהול חזרה לאטרקטיבי. הוא אמנם משמין, מלאך המוות של הכבד, הוא עושה כאבי ראש אם לא מקפידים לשתות איתו הרבה מים ובגדול עושה אותך מטומטם אם אתה צורך ממנו יותר מדי. הוא גם לא מזכיר ולו בקצת את העשב המתוק, אבל לפחות משכיח לכמה שעות כמה אנחנו מתגעגעים אליו.

השרוף, השרופה והשורפת בשוק הבירה. צילום: מרינה גולדשטיין

המצב העגום אליו נקלענו בעל כורחנו הוא שמשך אותי, להפתעתו הגמורה של בנזוגי ששאל “ממתי בירות עושות לך את זה?” לשוק הבירה שהתקיים לפני שבוע, ויתקיים גם בסופ”ש הבא (18.6) במתחם התחנה בנווה צדק (תחנת הרכבת הישנה).”זה בירות תוצרת בית” שכנעתי אותו – שהתחיל לא מזמן לבקבק בבית יין דבש ועוד כל מיני ליקרים.

אחרי כמה כוסות. מימין: אני, ירון גולדשטיין (הבעל של) ואוהד (הבעל של(י) לעתיד). צילום: מרינה גולדשטיין

כמה ימים לאחר מכן אנחנו שם, עוברים כמו דבורים בין הדוכנים ויונקים מכל הבא מהחבית. כרטיסן סטייל-ווינטג’-של-הרכבת-של-פעם מוכר קופוני טעימות בירה (3X100ml ב-15 ש”ח), וברקע מתנגנים בלייב: ירמי קפלן וחמי רודנר, מכים בגיטרות ופורטים על מיתרי קולם. זה כל כך ישראלי של פעם, שממש רק חסר נובלס.

מרינה והכרטיסן

בעצם, לא חסר – בצמוד למבנה התחנה ניצב לו דוכן שנראה כמו קיוסק של שנות ה-50, כל כולו מקדש לנובלס (נולדנו וגדלנו בשביל לעשן סמים), בכיכובה של הנובלס הכתומה החדשה. אני חייבת לציין שהיא לא רעה בכלל, ונאמר לי שהיא עשויה מטבק בלבד, בלי כל מיני תוספות של חומרים כימים שיש בסיגריות רבות תוצרת חוץ (אלא שגורמות לך להתמכר לטעם הספציפי).

בירה מלכה. צילום: מרינה גולדשטיין

התחלנו עם איזו בירה מתוקה בתוספת נגיעת ליקר פסיפלורה, משם המשכנו לדוכן חיפאי עם בירה נחמדה ביותר, ואחר כך אוהד הביא לי בירה “מלכה” שזה גם השם של אמא שלו, “בירה אמא!” הוא חייך והגיש לי אותה.  אבל ללא ספק את הבירה המנצחת מצאנו די לקראת הסוף – העוקץ של הדובים. ניסיתי את האחרות שלהם, פחות טובות לטעמי, אבל העוקץ הזו, איך אוהד אמר “יש לה טעם של בירה אמיתית”.

על הדוב ועל העוקץ. הבירות של הדובים. צילום: מרינה גולדשטיין

האווירה הקסומה של שנות הקמת המדינה עם בירות בעבודת יד ומוסיקה אקוסטית בלייב, עשתה לנו המון שמח, עד שלא שמנו לב ששתינו יותר מדי בירות. נפוחים אך מרוצים, עברנו לתחנה הבאה אצל סבא וסבתא של אוהד לשניצל ופירה. החיים הטובים.

יום שישי ה 18.6 החל משעות הצהריים המוקדמות, הפסטיבל יהיה שם שוב, אל תפספסו!

התלבטתי ארוכות אם לפתוח את תיבת הפנדורה הזו או לא. מלבד שיקולים פרטיים (החשש שאאבד כמה מחברי) יש שיקולים תדמיתיים קשים, שמא יבינו אותי לא נכון. אז אקדים, אומר ואזכיר למקרה שישכח: זכויות הפרט, הזכות לשיוויון וחופש הבחירה, הם אבני היסוד של המהות הקיומית שלי. הסיבה שכן החלטתי להוציא את זה החוצה (חוצמיזה שלא בריא לשמור דברים בבטן) הייתה תגובה של חבר ילדות שלי לסטטוס שפירסמתי בבוקפייס, אחרי שרבתי עם אוחץ’ מטומטם בתור לרופא.

זה כבר זמן מה שאני חשה עוינות מצד גברים שאוהבים גברים. תחילה חשבתי שמדובר בפארוניית ילדות חוזרת – ההרגשה שכולם נגדי וכולם שונאים אותי. אבל עם הזמן זה הפך ונהיה בוטה יותר ויותר. זה התחיל בכך שאיבדתי לקוח, כי העובדים שלו לא הסתדרו איתי. לא הבנתי למה. כל מי שמכיר אותי יודע שכשזה מגיע לענייני עבודה אני סופר מקצועית, זירזה, דייקנית ומשתפת פעולה (אלא אם שמים לי רגלים, אבל זה לא שייך לסיפורנו).

מתוך אינטרס משותף ולמרות התקשורת הבינאישית הקלוקלת ביני ובין העובדים, ניסינו שוב לעבוד יחד, בתקווה שהפעם יהיה שונה. אבל זה פשוט הוביל לעוד קצר בתקשורת. הרגשתי שכמה שאני משתדלת (ואפילו מלקקת) זה לא עוזר. על שני העוזרים הקטנים של סנטה אני לא עושה רושם. למה? המסקנה הגיעה כמה חודשים אחר כך. פשוט מאוד – אין לי זין. אגב, במקומי עובד מולם מכר שלי, הוא אומנם סטרייט אבל מה שחשוב – הוא לא אישה, והם מסתדרים יופי. 

אני פשוט לא מסתדרת עם אנשים ששונאים אותי בגלל מה שאני. אז אני אישה. אז נולדתי עם כוס. סעמק – לא מספיק אנחנו סובלות מסטרייטים שוביניסטים, עכשיו גם גיי המחמד שלנו מפנה לנו עורף? לא חשבתי שאגיע למריבה קולנית עם אוחץ’, אבל זה קרה לפני כמה ימים: המזכירה בקופת חולים דחפה אותי בין תורים בגלל המצב בו הייתי (אני סובלת מסינוסיטיס כבר מעל לשבוע, ורוצה להרוג את כולם ואת עצמי, גם בלי שמשהו ידליק אותי). הפציינט שהייתי אמורה להכנס לפניו, היה לצערי סופר-גיי, סופר-קולני, וסופר-פה-ג’ורה. אתם יכולים לנחש מה קרה כשניסיתי להכנס. המזכירה לא רצתה להתערב ואני רציתי למות מכאבים. ויתרתי לו והלכתי הביתה בקושי רב.

יש זן חדש של הומואים ששונאים בחורות. לקח לי זמן עד שנדלק לי הפלורסנט והבנתי שהבעיה לא אצלם. היא אצלי. יש לי משהו שלהם אין ועל כך קמה ונולדה לה “קינאת הכוס”. מכירים את הגברים האלה שמדברים בלשון נקבה? סטייל “אוי אני מתעלפת” או “כואב לי הכוס”? הגברים האלה נקראים אוחצ’ות. זה סוגשל הומואים שהם משהו בין קוקסינל לפרחה.

הם כועסים עליך כי אישה עם ציצי אמיתי (לא כולל מושתלות מעמק הסיליקון, עבורן יש להם אמפתיה כלשהי) וחור במקום צינור, מתחילים עם החבר שלך מולך בלי שמץ של בושה, כמו זונה נרקומנית שצמאה למנת הזין היומית שלה. בדרך כלל בחורות מוותרות להם על ההתנהגות הדוחה שלהם, רק שאיש לא יגיד שהן פרימיטיביות או סובלות מהומופוביה.

אני וידיד/ה. אגב כדי שיצלמו אותי איתו הוא ביקש כסף. מאה באט!

לעזאזל, תמכתי בקהילה מאז שאני זוכרת שגיליתי שבת עם בת זה אפשרי. הזעתי ונדחקתי עם אלפי אנשים במצעדי הגאווה לדרותיהם ככל שהזדמן לי, ואפילו תמכתי בפרובוקציה של הקהילה לצעוד בעיר הבירה, ולמרות ההסתייגויות עליתי לירושליים והבעתי את תמיכתי. אז למה זה מה שמגיע לי?

בסאות’פארק אומרים שלוקח 22.3 שנים עד שאפשר לצחוק על נושא כאוב כזה או אחר. אני אומרת שיש דברים שגם אם לצחוק עליהם משחרר אותך מהמבוכה שנובעת מהנושא, הם לא מצחיקים בכלל. אוחצ’ות זה לא מצחיק. זה עצוב, עלוב ויותר מכך מטריד ומנציח את הסטריאוטיפים על הקהילה. יחד עם זאת, אני מנסה לא להיות רק שלילית, ולהשאר חיובית, ככל האפשר 🙂

שיט-רית מציץ לישי. אתמול בפאנל בבינתחומי בהרצליה. צילום: עירא אברמוב

אוי שיט-רית אתה אידיוט. אני מניחה שלפחות עוזרייך הפרלמנטרים קוראים את הבלוג הזה, ומרשה לעצמי לפנות אליך ישירות, כי בכנס שהיה אתמול בבינתחומי בהרצליה לא ממש נתנו לי להגיד לך מה אני חושבת על בליל השטויות שהוצאת מפיך. מה גם שהגיע שלב השאלות ואתה ויריבך הפוליטי (עוד נעמיק בריב הזה – שימיט אסון על מדינת העם היהודי) שר הפנים אלי ישי, פשוט קמתם והסתלקתם! בחיי אפילו לא חיכתם לכפיים. טוב ידעתם שלא ממש תקבלו אותם, כי לא ממש מגיע לכם.

אתה, מר מאיר שיט-רית אמרת קבל עם ועדה, וזה מצולם ומוקלט, שהסיבה להקמת מאגר ביומטרי היא “ביטחון מדינה ישראל“. יופי של סיסמא לזרוק כשלא יודעים מה להגיד, נכון שיט-רית??? כי אדון חמי פקר ראש תחום טכנולוגיות, המועצה לביטחון לאומי שישב בקהל וקיבל את זכות הדיבור בצורה לא מידתית (ממנחה הפאנל האלוף מיל’ יעקב עמידרור) אמר שהסיבה למאגר הביומטרי מבחינת משרד הביטחון הוא מניעת הרכשה כפולה.

רגע, אני אחזור על זה לטובת מי שלא הבין, ובעיקר בשבילך שיט-רית שלא מבין, הצורך של משרד הביטחון במאגר הוא פשוט מניעת הרכשה כפולה, לא ביטחון המדינה ולא נעליים! אז מה זרקת את זה ככה באוויר? הא? נגמרו לך הטיעונים להצדיק את מה שלא עומד מאחורי הרצון העז והבילתי מדיתי שלך בהקמת מאגר ביומטרי?

שיט-רית אתה כסיל חסר רסן, או שאתה מטעה את הציבור ביודעין. ועוד יש לך את החוצפה להגיד שאנחנו מפחידים את הציבור?יושבים מולך באולם פרופ’ שמעון שוקן (מייסד ודיקאן בית הספר למדעי המחשב במרכז הבינתחומי הרצליה), פרופ’ אלי ביהם (מפצח הקודים מס’ 1 בעולם), פרופ’ עדי שמיר (מומחה ההצפנה מס’ 1 בעולם), אומרים לך שיש אלטרנטיבות! הרבה יותר בטוחות ומקובלות! דר’ קרין ברזילי-נהון אומרת לך שאין בעולם מדינה דמוקרטית שמחייבת את אזרחיה למסור פרטים ביומטרים, ואתה מבטל אותם, את כולם, בהינף יד? מה, הפרופסורים המכובדים יודעים פחות מאדון שיט-רית? לא נראה לי!!!

מתוסכלים. מיקי איתן ופרופ’ ביהם. צילום: עירא אברמוב

אתה מבקש מאיתנו וממיקי איתן לסמוך על הממשלה והמשטרה. ובכן שיט-רית אנחנו לא סומכים על אף אחד מהגופים האלו וזכותנו המלאה לבדוק אתכם בזכוכית מגדלת, לשאול שאלות נוקבות ולקבל עליהן תשובות אמת, דבר שאתם לא ממש מכירים במחוזותיכם בעיר הבירה, עיר הדמים – ירושלים. מי הם האנשים המקצועיים שייעצו לך? צעקתי לך – הם מטעם, ואתה התעלמת. אתה לא מוכן לחשוף אותם? הם לא מוכנים להחשף? אנחנו רוצים לדעת מי הם.

כי סלח לי, אם באולם יושבים מיטב המומחים, וזועקים, ומחפשים את נפשם לדעת, אז אני רוצה לדעת מי ייעץ לממשלה. המדענים זועקים כי הם רואים בעיניהם את האסון גדול עומד להתרחש, והכל שיט-רית, יהיה על גבך. האם אתה בטוח שתוכל לשאת בעול הזה? להיות זכור בדפי ההיסטוריה כפוליטיקאי שבגלל תאווה לא ברורה, המיט את האסון הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל?

בקיצור שיט-רית, משהו כאן מסריח, מסריח נורא. ועד שאני לא אמצא מאיזה חור בדיוק מסריח לך, אני לא אפסיק לחפש. כי לא אתה ולא הממשלה הזנאית הזאת תהרסו את הבית שסבא וסבתא שלי נלחמו עליו לפני שישים ומשהו שנה באצ”ל, ואת המקלט שמצאו הסבא וסבתא השניים שלי שברחו לפה אחרי השואה בה איבדו רבים מבני משפחתם.

הכל מתועד. אני וקלינגר אוספים ראיות. צילום: עירא אברמוב

אני פרנואידית גאה. וכל מי שישתמש במילה “פרנואידית” כלפי כסוגשל גנאי, יכול מצידי ללכת למצוץ תחת. אני יודעת כבר מזמן שאני מסומנת. הייתי מסומנת די מהתחלה אפילו בעבודה שלי בידיעות אחרונות. הייתי מסומנת גם בתיכון. נמאס לי שמסמנים אותי כל הזמן, ואם זה סימון בלתי הפיך כמו לקחת לי תביעת אצבע ולשמור אותה באיזה מאגר, שלעולם לא יהיה בטוח, אז אני אלחם בכל כוחי שלא יקרה האסון הזה. סטיגמות אפשר לשנות. כרטיס אשראי שנגנב או אבד ניתן לבטל. אצבע אפשר רק לכרות…

אני גם קנאית גאה. קנאית לפרטיות שלי ולחופש שלי, בין אם הוא חופש פיזי או מחשבתי. מעולם לא סבלתי את המחשבה שמישהו יהיה לבד בחדר שלי, או בבית שלי. מעולם לא נהנתי מלחלוק עם אחרים את עצמי בלי חומות והגנות, כי ככה אני חשופה יותר לפגיעה, ואין לי שום חשק שיפגעו בי, כי כבר פגעו בי מספיק בחיים שלי. זה שאנשים זה עם סתום שלרוב לא מצליח לרדת לסוף דעתי, זה מזמן כבר לא בעיה שלי. אני יודעת את מה שאני מבינה ואני גם יודעת שאני צודקת. אני תמיד עומדת מאוחרי כל דבר שאני עושה, חסרת חרטות ונקיפות מצפון, וגם אם עשיתי טעות בעיניי אנשים מסויימים אני תמיד יודעת להסתכל על החצי המלא של הכוס. חבר’ה – מטעויות לומדים, ולא הביישן למד.

אלי ישי כזה פוטוגני שזה מדהים. כל כך מיהרתם לברוח מהאולם ששכחתם לקחת איתכם את בקבוקי המים שלכם… צילום: עירא אברמוב

לפני שבוע פנתה אלי מאי בת ה-11, אשר עוקבת אחר הבלוג שלי ושאלה מה אפשר לעשות כדי לעצור את חוק המאגר הביומטרי. אמרתי לה שאולי כדאי לה לדבר עם מבוגרים שהיא מכירה ולבקש מהם לכתוב לח”כים מכתב המביע את חששותיהם והתנגדותם להקמת מאגר ביומטרי. אבל מאי הקטנה שאלה אותי מדוע לא לכתוב בעצמה.
מדוע באמת? אולי חטאתי כשלא הערכתי מספיק את נכונותה, הבנתה ויכולתה לעשות זאת בעצמה. הרי היא מבינה, אפילו יותר מהוריה וסביה שאסור לתת לחוק שכזה לעבור. להלן מכתבה שהעברתי לח”כים:

שוב, זהו פוסט דינאמי שיתעדכן עם תשובות הח”כים למכתבה של מאי.

עדכון אחרון – 31/7 15:10

עדכון אחרון – 31/7 15:45

עדכון אחרון – 31/7 19:20

עדכון אחרון – 2/8 13:30

עדכון אחרון – 4/8 14:45

*** ברגעים אלו ממש מגייסים כספים לעתירה לבג”ץ. כל מי שמעוניין ורוצה לעזור, כל סכום ועזרה תתקבל בברכה, פנו אלי במייל hagar@hashabak.org ****

הטקסט מטה באדיבות חופש חשיבה

ההצבעה על חוק חוק המאגר הביומטרי (מאגר ממוחשב של טביעות אצבע ותווי פנים של כל אזרח שבאמצעותו ניתן לבצע מעקב, זיהוי והתחזות של כל ישראלי)
לא התבצעה אתמול וייתכן כי תידחה או שתועבר מתחת לאפנו וחמתנו מחר!
הזמן אוזל, הסיכויים קלושים אך עדיין ניתן לעשות משהו בקשר לזה (גם אם החוק יעבור בטעות).

קודם כל מאמר שחובה לקרוא והתפרסם היום מאת ד”ר קרין ברזילי-ראש המרכז למידע ולחברה באוניברסיטת וושינגטון

הודעה לעיתונות 26.7.2009 מאת נירית מוסקוביץ’ דוברת אגודת זכויות האזרח

הינה אני שם למטה מימין, מחזיקה את ראשו של שיט-רית ומכוונת אליו אצבע משולשת. צילום: בועז ערד

הבלוגרים לחצו, וההצבעה על הקמת המאגר הביומטרי נדחתה: חוק הביומטרי לא יובא להצבעה מחר

בעקבות הביקורת שהשמיעו האגודה לזכויות האזרח, משפטנים, מומחי מחשבים ובלוגרים, והודות לפעילות עיקשת של השר מיכאל איתן, התגייסו ארבעה ח”כים – איתן כבל (עבודה), כרמל שאמה (ליכוד) , חמד עמאר (ישראל ביתנו) ואברהם מיכאלי (ש”ס) ודרשו לקיים דיון חוזר (רוויזיה) בחוק, אשר ידחה את קיום ההצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית.

עו”ד אבנר פינצ’וק, מהאגודה לזכויות האזרח מסר: “בשבועות האחרונים התברר כי הפרויקט הרגיש והמסוכן הזה, שאין כדוגמתו באף מדינה דמוקרטית, תוכנן ברשלנות ובחיפזון שמשמעם הפקרת הביטחון והפרטיות של כל אזרחי המדינה. אני תקווה כי שרי הממשלה יתעשתו ויבינו שמאגר ביומטרי מהסוג המוצע בחוק כלל אינו נחוץ לנו, והוא עלול להיות הרה אסון.”

המאבק הציבורי במאגר הביומטרי הוא המאבק החברתי-פוליטי הראשון בישראל שצמח, רובו ככולו, באינטרנט – בבלוגים, ברשתות החברתיות וב”יו-טיוב”. בשבת האחרונה, השתתפו מאות מפגינים – אשר נענו להזמנה שקיבלו דרך האימייל, פייסבוק או טוויטר.

מאגר המידע הביומטרי אשר צפוי להכיל נתוני טביעות אצבע וזיהוי פנים של כל אזרחי ישראל, זוכה לביקורת רבה מפי פעילי זכויות אדם, משפטנים ומומחי טכנולוגיה, בשל הפגיעה בפרטיות ובשל הסכנה של דליפת מידע ושימוש לרעה בנתונים הביומטריים.

במהלך שלושת השבועות בהם התקיימו הדיונים על הקמת מאגר המידע, התברר כי בהצעת החוק להקמתו, חסרות התייחסות לסוגיות קריטיות של אבטחת המידע הרגיש שבמאגר. ביקורת רבה הושמעה בשל העובדה שהדיונים אודות המאגר התקיימו בקצב אינטנסיבי, ובמקביל לדיוני הכנסת על חוק ההסדרים והפרטת הקרקעות. במהלך הדיונים התברר גם כי רבים מבין הח”כים החברים בועדה, כלל לא הכירו את הנושא המורכב.

קופירייטינג: רם און אגמון | עיצוב: הגר צימרמן

הייתה הפגנה מעולה. הגיעו מאות אנשים, היו תופים, מסכות, שלטים ונאומים. אלימות לא הייתה. הכל התנהל כשורה. עו”ד יהונתן קלינגר נתן נאום שמבטיח את עתידו בפוליטיקה. ד”ר ביהם – ראש הפקולטה למדעים ודיקן הסטודנטים בטכניון הזהיר כי אין אפשרות לאבטח הרמטית מאגר כזה. ח”כ ניצן הורוביץ קרא להתנגד לחוק ואמר כי הוא מקווה שהממשלה תתעשת ותעצור את החוק הזה. עו”ד אבנר פינצ’וק מהאגודה לזכויות האזרח אמרשבמהלך הדיונים בוועדה גילו שבגרמניה יש תעודות ביומטריות, אך כחלק מלקחי ההיסטוריה, הוחלט שם שלא להקים מאגר. ח”כ דב חנין הזהיר שזהו מיסוי חברתי מסוכן ופרוע שנעשה בהליך מסוכן ופרוע.