אבא'לה בוא לבונגראנץ'

אין ולו נהרייני אחד שגדל בשנות ה-80 בעיר, שהסניף המיתולוגי של בורגראנץ' לא היה חלק מנוף ילדותו. ספסלי העץ בחצר בין העצים, הקרמיקה החומה שקישטה את הקירות בפנים, והדלת המצחיקה בכניסה שנראית כאילו תלשו אותה מאיזה פונדק בסט של מערבון אמריקקי של מאה ה-19, כל אלה זיכרונות מתוקים מלווים בניחוחות שעד היום עושים לי פלאשבקים לילדות. כשלאמא לא היה כח לבשל, או כשנשארנו רק עם אבא בבית, היו בנהריה שתי אופציות: הפינגווין או הבורגראנץ'.

מפגש בלוגרים בבורגראנץ'

מפגש בלוגרים בבורגראנץ'. צילום: ששת שץ

אני לא חסידה של פאסט פוד, אבל לבורגראנץ' יש משהו שמשדרג לטעמי כל מאכל (מעבר לנוסטלגיה) - רוטב אלף האיים. אני זוכרת שהיו מוכרים בקבוקים של הרוטב הזה ואני הייתי לקחוה קבועה ונלהבת שם. כנראה רק אני כי מתישהו, לצערי הרב הפסיקו למכור אותם.

רוטב אלף האיים. צילום: ששת שץ

רוטב אלף האיים. צילום: ששת שץ

אתמול גיליתי שיש סניף שלהם בעזריאלי. ממש ליד החנות הזאת שכולם נדחפו אליה בהמוניהם - איץ' אנד אם (נכסנתי, ראיתי, לא הבנתי על מה המהומה – הבגדים סתמיים והמחירים לא כאלה זולים) שמחתי להיות מוזמנת לארוחת בלוגרים של בורגראנץ', למרות שאני בדיאטה לקראת החתונה… לזכותי יאמר שאכלתי רק חצי המבורגר (למרות שזה רק 378 קלוריות), וכמה צ'יפסים בודדים ברוטב אלף האיים האגדי כמובן.

רק 378 קלוריות. צילום: ששת שץ

רק 378 קלוריות. צילום: ששת שץ

זאת, בנוסף למנות החדשות שהציגו לנו, מהן באמת לקחתי רק כמה ביסים. נשבעת. אם אתם זוכרים, היה איזה בלאגן שם עם הרשת ועמדו לסגור אותה, ואז קנו אותה, הקיצר זה אותם בעלים של ברגר קינג, ואלו החליטו לאחד אותם תחת המותג בורגראנץ', אבל עכשיו הוסיפו לשם קצת מנות מהברגר קינג.

אהבתי מאוד את כוכבי העוף, ורצועות העוף. אני חובבת שניצלונים וזה גם מה ששבר את 8 שנות הצמחונות שלי בסופו של דבר… היו גם טורטיות וכנפיים, את שני אלה אני לא אוהבת באופן כללי, אבל החבר'ה נהנו מאוד מהכנפיים ועל הטורטייה אמרו שהיא טיפה יבשה וחסר בה איזה רוטב. אמרו לנו שקיבלנו לטעום מוצר בהרצה והוא עדיין לא גמור. מזכיר לי קצת חברת הייטק שמתרצת את הבאגים במערכת בכך שהיא עדיין עוברת QA, בעיקר עליכם – משתמשי הקצה.

המנות החדשות בבורגראנץ. צילום: ששת שץ'

המנות החדשות בבורגראנץ'. צילום: ששת שץ

בכל מקרה, אני לא אוהבת טורטיות, ובצקים בכלל לא עושים לי את זה. לעומת זאת מתוקים עושים לי את זה מאוד. כאן אני חייבת לציין שהופתעתי – נתחיל מהסופלה הנהדר עם הגלידה מעל, שממש לא יאומן שהוא פרווה. אבל גולת הכותרת, ולדעתי מה שיהפוך להיות השוס של הקיץ, זה הגלידות החדשות שלהם עם תוספות של עדשים, כריות ושברי עוגיות, ומגוון סירופים (פירות, תות שדה, שוקולד, קרמל, וניל, פסיפלורה…) שמשדרגים את הווניל ו/או את השוקולד של הגלידה.

התוספת שתופסת. צילום: ששת שץ

התוספת שתופסת. צילום: ששת שץ

לקחתי כמה ביסים מגלידת וניל עם שברי עוגיות וסירופ קרמל ופשוט התמוגגתי. זו גם ככה הייתה שבירת דיאטה די קיצונית, והשמן על הידיים כאילו ציקצק אלי באכזבה על כך שלא עמדתי בפיתוי הצ'יפס המסולסל. אז הנחתי אותה על השולחן בעצב והחלטתי לחזור הביתה ברגל, בתקווה להוריד על הדרך לפחות את הצ'יפסים. אחרי החתונה אני מבטיחה לרדת על גביע שלם של הגלידה הזאת.  ויהי מה!

גלידה, חכי לי לחורף. צילום: ששת שץ

גלידה, חכי לי לחורף. צילום: ששת שץ

ההיסטוריה של בורגראנץ'

בורגראנץ', רשת ההמבורגרים הישראלית הוותיקה ביותר, מובילה את הטעם הישראלי מזה יותר מ 30 שנה. הרשת נוסדה בשנת 1972 על ידי ברי סקופ עם פתיחת הסניף הראשון של הרשת ברחוב בן יהודה בתל אביב. בשנת 1974 החל ברי סקופ יחד עם רון לפיד עובד הסניף בתל אביב אשר הפך לשותף בהרחבת הרשת למקומות נוספים ברחבי הארץ. עד מהירה הפך בורגראנץ' למותג מועדף בישראל ומבחינתם של ישראלים רבים בורגראנץ' זה לא רק המבורגר אלא גם נוסטלגיה. בשנת 1997 רכשה חברת "פז" את הבעלות על הרשת , וב 2006 רכש איש העסקים יוסי חושינסקי ז"ל את הרשת מ"פז". בחודש אוקטובר 2008 לאחר קריסתה תחת הבעלות הקודמת נרכשה הרשת על ידי חברת אורגד אחזקות לאחר אישור הממונה על הגבלים עסקיים רונית קן. עם הסבת מסעדות ברגר קינג בישראל לבורגראנץ' מפעילה אורגד אחזקות 107 מסעדות בורגראנץ' ברחבי הארץ ומעסיקה כ 2,000 עובדים. בורגראנץ' הינה רשת ההמבורגרים היחידה בארץ עם מוקד משלוחים משוכלל המספק שירות משלוחים מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום (6575*) בורגראנץ' ממשיכה להגיש ללקוחותיה את מיטב המנות האהובות והמוכרות על הקהל הרחב עם הרטבים הטעימים: ספרדי, ראנץ', ציק'ן גריל, ראנץ' וסטאר צ'יקן ועוד מנות שהפכו ללהיט בישראל. כמו כן מגישת הרשת את ארוחת הקומבינה הכוללת מנות עיקריות (ראנץ/ספרדי, צ'יקן גריל וכו'), שתייה, תערובת של צ'יפס, נקניקיות וטבעות בצל בתוספת הרטבים האהובים: ברביקיו, אלף האיים וקטשופ. בורגראנץ' דואגת גם לאוהבי הקינוחים ומגישה להם את הקרנבל, שוקופאי, בוואריה ועוד במסגרת אסטרטגיית החדשנות של הרשת הושקעו משאבים רבים בפיתוח מוצרים חדשים ומפתיעים, כך לפני כחודש השיקה הרשת את "הספרדי הקליל" – המבורגר עם 3.5% שומן כולל הלחמנייה הירקות והרטבים עם אותו הטעם של הספרדי האהוב. לפני מספר ימים השיקו ברשת מוצר נוסף, ורסיה קלילה ביותר של הספרדי – "ספרדי סופר קליל" עם 253 קלוריות ו 1.5% שומן בלבד. בימים אלו עורכת רשת בורגראנץ' שיפוץ מסיבי במסעדותיה ברחבי הארץ במסגרתו יוקמו בסניפים השונים משחקיות ויוצבו מסכי פלזמה לרווחת הלקוחות.

מוסיקה לייב, נובלס כתום, לתת וכשות, ימבה בירות, זה מה שיש, יאללה בלאגן

היובש הנורא הפך את האלכוהול חזרה לאטרקטיבי. הוא אמנם משמין, מלאך המוות של הכבד, הוא עושה כאבי ראש אם לא מקפידים לשתות איתו הרבה מים ובגדול עושה אותך מטומטם אם אתה צורך ממנו יותר מדי. הוא גם לא מזכיר ולו בקצת את העשב המתוק, אבל לפחות משכיח לכמה שעות כמה אנחנו מתגעגעים אליו.

השרופה, השרופה והשורפת בשוק הבירה. צילום: מרינה גולדשטיין

השרוף, השרופה והשורפת בשוק הבירה. צילום: מרינה גולדשטיין

המצב העגום אליו נקלענו בעל כורחנו הוא שמשך אותי, להפתעתו הגמורה של בנזוגי ששאל "ממתי בירות עושות לך את זה?" לשוק הבירה שהתקיים לפני שבוע, ויתקיים גם בסופ"ש הבא (18.6) במתחם התחנה בנווה צדק (תחנת הרכבת הישנה)."זה בירות תוצרת בית" שכנעתי אותו – שהתחיל לא מזמן לבקבק בבית יין דבש ועוד כל מיני ליקרים.

אחרי כמה כוסות. מימין: אני, ירון גולדשטיין (הבעל של) ואוהד (הבעל של(י) לעתיד). צילום: מרינה גולדשטיין

אחרי כמה כוסות. מימין: אני, ירון גולדשטיין (הבעל של) ואוהד (הבעל של(י) לעתיד). צילום: מרינה גולדשטיין

כמה ימים לאחר מכן אנחנו שם, עוברים כמו דבורים בין הדוכנים ויונקים מכל הבא מהחבית. כרטיסן סטייל-ווינטג'-של-הרכבת-של-פעם מוכר קופוני טעימות בירה (3X100ml ב-15 ש"ח), וברקע מתנגנים בלייב: ירמי קפלן וחמי רודנר, מכים בגיטרות ופורטים על מיתרי קולם. זה כל כך ישראלי של פעם, שממש רק חסר נובלס.

מרינה והכרטיסן

מרינה והכרטיסן

בעצם, לא חסר – בצמוד למבנה התחנה ניצב לו דוכן שנראה כמו קיוסק של שנות ה-50, כל כולו מקדש לנובלס (נולדנו וגדלנו בשביל לעשן סמים), בכיכובה של הנובלס הכתומה החדשה. אני חייבת לציין שהיא לא רעה בכלל, ונאמר לי שהיא עשויה מטבק בלבד, בלי כל מיני תוספות של חומרים כימים שיש בסיגריות רבות תוצרת חוץ (אלא שגורמות לך להתמכר לטעם הספציפי).

P1050496

בירה מלכה. צילום: מרינה גולדשטיין

התחלנו עם איזו בירה מתוקה בתוספת נגיעת ליקר פסיפלורה, משם המשכנו לדוכן חיפאי עם בירה נחמדה ביותר, ואחר כך אוהד הביא לי בירה "מלכה" שזה גם השם של אמא שלו, "בירה אמא!" הוא חייך והגיש לי אותה.  אבל ללא ספק את הבירה המנצחת מצאנו די לקראת הסוף – העוקץ של הדובים. ניסיתי את האחרות שלהם, פחות טובות לטעמי, אבל העוקץ הזו, איך אוהד אמר "יש לה טעם של בירה אמיתית".

על הדוב ועל העוקץ. הבירות של הדובים. צילום: מרינה גולדשטיין

על הדוב ועל העוקץ. הבירות של הדובים. צילום: מרינה גולדשטיין

האווירה הקסומה של שנות הקמת המדינה עם בירות בעבודת יד ומוסיקה אקוסטית בלייב, עשתה לנו המון שמח, עד שלא שמנו לב ששתינו יותר מדי בירות. נפוחים אך מרוצים, עברנו לתחנה הבאה אצל סבא וסבתא של אוהד לשניצל ופירה. החיים הטובים.

יום שישי ה 18.6 החל משעות הצהריים המוקדמות, הפסטיבל יהיה שם שוב, אל תפספסו!

מדינה בלי כיוון #יובש2010

"יש מצלמות? יופי. עכשיו איפה קופטיפש שאני אדפוק לו איזה ראסיה לפרצוף? נעשה לו נגחת-סנדק". אבל לא דובים ולא יער, כאילו בטח שלא יער – יבש עכשיו. ביובש כמו ביובש הענפים מתייבשים קודם ואז העלים מתים סופית. לא קופטיפש, לא אשיט ואפילו לא שכטל. אף אחד מהקודקודים לא היה. הנציגות היחידה שפגשתי בהפגנה הייתה מפורשי עלה ירוק לדורותיהם, בינהם שלומי סנדק, ברק ליבוביץ' (הקורא רענן, אתה שמח? הוא פרש מהמפלגע. אמרתי לך שהוא בסדר או לא?) ורדה, ושיפחתכם הנאמנה. אולי היתה עוד נציגות, אני בכל אופן לא פגשתי בהם.

<strong><em>עם שלומי סנדק בהפגנה בעד הלגליזציה של הקנאביס</em></strong>

עם שלומי סנדק בהפגנה בעד הלגליזציה של הקנאביס

כפי שאתם רואים המצב עד כדי כך גרוע. זה כבר מזמן לא אופייני לפגוש אותי עם בקבוק אלכוהול, ועוד בצהריי היום. כבר כמה שבועות שהמצב בארץ קשה עבור צרכני הקנאביס. אין חשיש, אין גראס-ארץ-ישראלי-מצוי, ואפילו ההידרו נגמר. אבל הכי גרוע – הקנאביס הרפואי הולך ומתמעט והחולים בעלי האישור (כ-3000 איש) ישארו בקרוב ללא תרופות. אם תהיתם למה – הכל פוליטיקקה.

לפני כשלוש, אולי ארבע שנים היו עשרות בודדות של אנשים בכל מדינת ישראל שהיו בעלי אישור הזהב לעישון ו/או גידול. רוב החולים היו סופניים אז לגדל זו לא היתה ממש אופציה. דבר זה הוליד את חממות הגידול בארץ (אני כבר לא סגורה על אם יש שניים או שלושה כאלה, כי יש גם כאלה שנסגרו) ושתי עמותות עיקריות העוזרות לחולים המאושרים (תרתי משמע) הן בגידול והן בגילגול.

הבעיה – חוות הגידול בארץ הן סוגשל קומבינה/לא-קומבינה שאיכשהו, ואני ממש לא יודעת איך, הצליחו לעקוף ו/או למצוא איזו פירצה בחוק הנוקשה, הטיפשי וגם – המיותר, המאפשרת להם לגדל בדיסקרטיות מוחלטת תרופה מצלית חיים. אממה, בזמן האחרון חל גידול במספר האישורים לשימוש רפואי, וכיום הוא עומד על כ-3,000 איש, כאשר 2,000 מהם נוספו רק בשנתיים האחרונות. ההערכות הן שעד סוף השנה יהיו כבר 5,000 איש בעלי אישור רפואי חוקי למהדרין.

 
אם תהיתם לאן הכל נעלם – משטרת ישראל מצאה לעצמה תעסוקה סופסוף…

ההפגנה לא הייתה רק למען חולים המעשנים קנאביס. תכלס, לא כל החולים יכולים בכלל להפגין, ורוב המפגינים לדעתי בכלל לא בקטע הרפואי. מה שהוציא את סטלני ישראל לכיכר זה היובש, תחושת הסחיות האינסופית והקאמבק של החלומות. פתאום כולם מרגישים קצת צ'ה גווארה ולא איכפת להם שממש חם. היה שווה לבוא רק כדי לראות את התגובות של האנשים מהמכוניות שעברו שם ליד הכיכר, את ציפצופי הצופרים לאות הזדהות ואת שלל האנשים לבושי הירוק ומעוטרי הדפסים של עלי הקנאביס.

לא יודעת מה ההפגנה הזאת תעשה. את היובש היא בטוח לא תרטיב, אף אחד לא יפתח לנו את הגבול עם מצרים ועם לבנון, ולכן לגליזציה עכשיו היא דבר בילתי נמנע. אני מניחה שלפחות עוררנו את המודעות, לאלה שחיים בללה-לנד, ואם יהיה הערב אייטם על זה בחדשות, או ביום ראשון באיזה שער אחורי של הדבר הזה שעוטפים איתו דגים – אז עשינו את שלנו. בנתיים עלתה ברשת כתבה: עונת היובש בטמקא, ואם ראיתם עוד דברים – תלננקו לי בתגובות :)

כבר שבועיים זה ככה עם הטלפונים, עם כולם, עם אנשים שכבר שנים לא החלפת איתם מילה.

לפני סיום, הודעה שהתקבלה זה עתה מאולפני קשתהעונה החדשה של " מה זה השטויות האלו" תשבור את כל שיאי הרייטינג ומי שלא יצחק מוזמן לעשן משהו.

ולסיום התחזית: הולך להיות חם ויבש.

שבת שלום ואם יש לכם בוף חירום לתרום לסופ"ש, סחבק תשמח מאוד :)



חתולים, פוליטיקה, פירסום ומה שבינהם

יש משהו מאוד נחמד בזה שיש לפלאפון שלי מצלמה. חבל שהאיכות שלה לא משהו. אבל מזל שיש לי פוטושופ ואני יודעת לעשות איתו קסמים. קבלו את הפוסTמונות השלישי – אוסף של רגעים מצחיקים מהחודשים האחרונים בחיי.

חתולים תמיד היו ותמיד יהיו אחת האהבות הגדולות שלי. אני מעריצה אותם, את הגמישות שלהם, את העירנות המוגברת, את יכולת ההתפנקות ואת כישוריי הצייד המופלאים שלהם שמאפשרים לי חיים נטולי יתושים, ג'וקים ועוד כל מיני דיירי משנה שלא משלמים לי שכ"ד ועושים לי בחילה לרוב. לכבוד יום הולדתי ה-28 שיחול בסופ"ש הבא, החלטתי לפנק את עצמי במתנה – קעקוע של חתול. אבל עד שאחסוך מספיק כסף (אם יש לכם עבודות פרילאנס בשיווק במדיה חברתית ו/או בעיצוב לפרינט או לווב, זה הזמן להזרים אותם אלי!) אני מסתפקת בחתולים מסוג דיו אחר:

 

אחת החולצות המגניבות שראיתי!

אחת החולצות המגניבות שראיתי!

מודפס על חולצה
 לפני יומיים, בפינת עישון בעבודה, יצא מהביניין הצמוד בחור עם החולצה הזאת. מייד שלפתי את הפלאפון וביקשתי רשות לצלם את החולצה המגניבה שלו, כי זה אחלה סיפתח לפוסט. אז שימו לב לחתול הא?
   
אין מה לפחד ממנו

אין מה לפחד ממנו

מודפס על נייר
זוכרים שאמרתי לכם שעברתי לנדל"ן? אז אני כבר לא שם. היה נחמד והכרתי הרבה אנשים מעניינים, הסתובבתי בכל מיני מקומות וישבתי לארוחות שחיטות במסעדות יוקרה עם לקוחות, על חשבונם. היה טעים אבל לא יצא לי מיזה כסף, אז התחלתי לחפש שוב עבודה. היום אני רכזת השיווק הדיגיטלי במכללת הי-טק (הטבות לנרשמים דרכי :) ) וממש מגניב לי. התמונה הזאת היא אחת המזכרות הנחמדות ביותר מתקופת הנדל"ן שלי – בביניין שהלכנו להראות בו דירה בצפון תל אביב, היה מודבק הדף הזה על מראה בחדר המדרגות. פגשתי את החתול, הוא אכן חמוד, מתלטף וגרגרן.
 
מיאו לכיבוש

מיאו לכיבוש

מרוסס על הקיר
ראיתי הרבה את הגרפיטי הזה, לא לגמרי הבנתי את כוונת המרסס, אבל זה שעשע אותי לאללה.

 

 •••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••

 

אם כבר נגענו בפוליטיקה, אז נגענו אוטומטית בנקודת התורפה של הציבור הישראלי. כיבוש, מלחמה, בתי משפט, זכויות, חוקים, הפגנות, שבכ"ב, יס"מ, אלימות, וגלעד שליט אחד שיושב בשבי כבר קרוב לארבע שנים. ראיתם את הפרומואים לחטופים? אני חייבת להודות שאני לא מסוגלת להסתכל על הסדרה הזאת. זו כמו לחפור בפצע פתוח של הרגש הלאומי, ועד שגלעד לא יחזור, אני לא אוכל להתייחס לנושא החטופים כאל תוצר בידורי בפריים-טיים של ערוץ 2. אם יש גבול – אז הוא נמצא בדיוק במקום שערוץ 2 כבר מזמן עברו אותו. 

   
הכיסא של גלעד שליט

הכיסא של גלעד שליט

הכיסא הריק 
מול הסנטר, בכניסה לאיזו פיצרייה, יש כיסא, כתום, בכוונה או לא, והוא שמור לגלעד שליט. מצמרר.

 

גלימת עורכי דין
גלימת עוכרי דין

הגלימה השחורה והנקייה
זו מזכרת מתקופת המאבק בחוק הביומטרי. את הגלימה הזו צילמתי במשרדי האגודה לזכויות האזרח. משהו בחיבור של גלימת העו"דים המאיימת הזו יחד עם הסלוגן של חברת הניקוי היבש – "בוא אלינו נקי", בתרגום חופשי, תפס לי את העין. כי אם יש עורכי דין נקיי כפיים, אז הם באמת נמצאים באגודה לזכויות האזרח.

 

איזה שימוש מנוגד לחוק אפשר לעשות עם זה? מה, זה ממסטל?

איזה שימוש מנוגד לחוק אפשר לעשות עם זה? מה, זה ממסטל?

שש בש לשימוש אישי
אצל אח שלי אני תמיד מגלה דברים חדשים על תרבויות רחוקות. כמו השש-בש למשל. אנ'לא יודעת מה יותר עצוב – זה שאני לא יודעת לשחק שש בש, או זה שאני לא מבינה מה הקשר בין שש בש לשימוש אישי בלבד. כאילו מה? יש סחר בשש בש? כמה גרם שש בש נחשב לשימוש אישי וכמה למסחרי? האם זה סם מגניב ואנרכיסטי ואף אחד לא סיפר לי על זה? הלק אגב לא שייך לאח שלי. סתם אם תהיתם.

 
  •••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••  
 
הפסקת פירסומות: ועכשיו למודעות שלא הייתי רואה, לו הייתי נשארת לגור בצפון. יש דברים שקורים רק בתל אביב, כנראה כי הפירסומאים חושבים שרק כאן – בחור של התחת של המדינה, מבינים הומור פירסומי והשמש זורחת על לוחות המודעות. אז לכבוד תושבי הפריפריה – קבלו את מה שהפסדתם. לא הרבה, תכלס. 
    
 
קורט קוביין בהופעה חיה. האם מתתי והגעתי לגן עדן?

קורט קוביין בהופעה חיה. האם מתתי והגעתי לגן עדן?

אלוהים שלי 
טוב אותי קנו בפירסומת הזאת מייד עם צמד המילים הקדוש "קורט קוביין". האב הרוחני שלי, זה שגידל אותי ברוחו, ואחראי לתוצאות שעינכם קוראות. לפי כמה חודשים החלו לצוץ מודעות להופעות של זמרים שאני ממש אוהבת, כולם בלי יוצא מן הכלל מתים. לרגע חשבתי שהגעתי לגן עדן, אבל אז הסתבר שזו פירסומת למשקה אנרגיה חדש שהסלוגן שלו הוא "מעורר את המתים". לייק. 
 
 
גולדסטאר. עוד פרסומת שוביניסטית וראויה לגינוי גולדסטאר. עוד פרסומת שוביניסטית וראויה לגינוי

נאו-לֶתֵת-שוביניזם

  בחיי, אני אשכרה מתחילה לשנוא בירה – הפירסומים השוביניסטים שלהם עלו לי לראש. הפירסומות של גולדסטאר תמיד עברו את הגבול מבחינתי. וזאת באמת, כמה שהיא מצחיקה אותי ככה היא עצובה. מה הקטע של בירה זה לגברים? אני תוקעת גרפסים שלא היו מביישים את הגבר שבגברים ויודעת להחנות כל רכב, בכל תנאי שטח אפשריים, הרבה יותר טוב מרוב הגברים שאני מכירה, ואני מוכנה להתערב על סכומי עתק מול מי שיעיז. אז אל תהרסו לי את מעט החשק שנותר לי ללגימה מרירה וצוננת ביום חם. ואגב זה שהשירות ניתן גם לגברים לא הופך את זה לשורת מילוט מהשוביניזם הדוחה שנודף מהקמפיין הזה. גולסטאר מוחרמים. דונט לייק!
 
החופש הנשי שלך להיות גבר - משפך המאפשר לנשים להשתין בעמידה. למה?! החופש הנשי שלך להיות גבר – משפך המאפשר לנשים להשתין בעמידה. למה?!

החופש הנשי שלך להיות גבר
למה לעזאזל בכוח לנסות לעשות לנו הגברה (מלשון האנשה)? מי רוצָה להשתין בעמידה, ולמה זה לא מספיק לה שהיא יכולה לעשות את זה במקלחת? הם יכולים לקרוא לזה משפך היגייני עד מחר, לי באופן אישי, רק המחשבה על לנסות להשתמש בזה עושה לי הרגשה של – "שיט השתנתי על היד שלי עכשיו, איך אני מרימה וסוגרת את המכנס כדי שאני אוכל ללכת לשטוף ידיים? ואם אני בכלל בסיטואציה של להשתמש בכזה דבר, האם יש ברז בסביבה שלי? נראה לי לא פרקטי בעליל הפטנט הזה. לא ניסיתי וגם לא אנסה. אסתפק ביכולת הכריעה המופלאה שהרגליים שלי מאפשרות לי.

  
האט אהבה לפניך

האט אהבה לפניך

 חג האהבה
טוב זו לא פירסומת, ולא מודעה, זה תמרור. סוגשל מודעה ממלכתית מטעם משרד התחבורה הבינ"ל. מישהו החליט לעשות מעשה בחג האהבה לתמרור "האט" בשדרוטשילד, הוסיף לו אוזני מיקי-מאוס והפך אותו ללב. השנה האטתי בחג האהבה, וחשבתי על כמה כייף לי שאני עם אותו גבר כבר שנתיים, שעושה לי כל כך טוב שאף אחד אחר לא מעניין לי את התחת, וכל מה שמרגיז אותי מתגמד אל מול האהבה הגדולה שאני מקבלת ממנו.
תודה לך, אהוב שלי :)
 
•••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••
 

שיהיה שבוע טוב ומלא תמונות מצחיקות מהחיים :)  

 

קינאת הכוס

התלבטתי ארוכות אם לפתוח את תיבת הפנדורה הזו או לא. מלבד שיקולים פרטיים (החשש שאאבד כמה מחברי) יש שיקולים תדמיתיים קשים, שמא יבינו אותי לא נכון. אז אקדים, אומר ואזכיר למקרה שישכח: זכויות הפרט, הזכות לשיוויון וחופש הבחירה, הם אבני היסוד של המהות הקיומית שלי. הסיבה שכן החלטתי להוציא את זה החוצה (חוצמיזה שלא בריא לשמור דברים בבטן) הייתה תגובה של חבר ילדות שלי לסטטוס שפירסמתי בבוקפייס, אחרי שרבתי עם אוחץ' מטומטם בתור לרופא.

 

 Capture

 

זה כבר זמן מה שאני חשה עוינות מצד גברים שאוהבים גברים. תחילה חשבתי שמדובר בפארוניית ילדות חוזרת – ההרגשה שכולם נגדי וכולם שונאים אותי. אבל עם הזמן זה הפך ונהיה בוטה יותר ויותר. זה התחיל בכך שאיבדתי לקוח, כי העובדים שלו לא הסתדרו איתי. לא הבנתי למה. כל מי שמכיר אותי יודע שכשזה מגיע לענייני עבודה אני סופר מקצועית, זירזה, דייקנית ומשתפת פעולה (אלא אם שמים לי רגלים, אבל זה לא שייך לסיפורנו).

מתוך אינטרס משותף ולמרות התקשורת הבינאישית הקלוקלת ביני ובין העובדים, ניסינו שוב לעבוד יחד, בתקווה שהפעם יהיה שונה. אבל זה פשוט הוביל לעוד קצר בתקשורת. הרגשתי שכמה שאני משתדלת (ואפילו מלקקת) זה לא עוזר. על שני העוזרים הקטנים של סנטה אני לא עושה רושם. למה? המסקנה הגיעה כמה חודשים אחר כך. פשוט מאוד – אין לי זין. אגב, במקומי עובד מולם מכר שלי, הוא אומנם סטרייט אבל מה שחשוב – הוא לא אישה, והם מסתדרים יופי. 

אני פשוט לא מסתדרת עם אנשים ששונאים אותי בגלל מה שאני. אז אני אישה. אז נולדתי עם כוס. סעמק – לא מספיק אנחנו סובלות מסטרייטים שוביניסטים, עכשיו גם גיי המחמד שלנו מפנה לנו עורף? לא חשבתי שאגיע למריבה קולנית עם אוחץ', אבל זה קרה לפני כמה ימים: המזכירה בקופת חולים דחפה אותי בין תורים בגלל המצב בו הייתי (אני סובלת מסינוסיטיס כבר מעל לשבוע, ורוצה להרוג את כולם ואת עצמי, גם בלי שמשהו ידליק אותי). הפציינט שהייתי אמורה להכנס לפניו, היה לצערי סופר-גיי, סופר-קולני, וסופר-פה-ג'ורה. אתם יכולים לנחש מה קרה כשניסיתי להכנס. המזכירה לא רצתה להתערב ואני רציתי למות מכאבים. ויתרתי לו והלכתי הביתה בקושי רב.

יש זן חדש של הומואים ששונאים בחורות. לקח לי זמן עד שנדלק לי הפלורסנט והבנתי שהבעיה לא אצלם. היא אצלי. יש לי משהו שלהם אין ועל כך קמה ונולדה לה "קינאת הכוס". מכירים את הגברים האלה שמדברים בלשון נקבה? סטייל "אוי אני מתעלפת" או "כואב לי הכוס"? הגברים האלה נקראים אוחצ'ות. זה סוגשל הומואים שהם משהו בין קוקסינל לפרחה.

הם כועסים עליך כי אישה עם ציצי אמיתי (לא כולל מושתלות מעמק הסיליקון, עבורן יש להם אמפתיה כלשהי) וחור במקום צינור, מתחילים עם החבר שלך מולך בלי שמץ של בושה, כמו זונה נרקומנית שצמאה למנת הזין היומית שלה. בדרך כלל בחורות מוותרות להם על ההתנהגות הדוחה שלהם, רק שאיש לא יגיד שהן פרימיטיביות או סובלות מהומופוביה.

 

אני וידיד/ה. אגב כדי שיצלמו אותי איתו הוא ביקש כסף. מאה באט!

אני וידיד/ה. אגב כדי שיצלמו אותי איתו הוא ביקש כסף. מאה באט!

לעזאזל, תמכתי בקהילה מאז שאני זוכרת שגיליתי שבת עם בת זה אפשרי. הזעתי ונדחקתי עם אלפי אנשים במצעדי הגאווה לדרותיהם ככל שהזדמן לי, ואפילו תמכתי בפרובוקציה של הקהילה לצעוד בעיר הבירה, ולמרות ההסתייגויות עליתי לירושליים והבעתי את תמיכתי. אז למה זה מה שמגיע לי?

בסאות'פארק אומרים שלוקח 22.3 שנים עד שאפשר לצחוק על נושא כאוב כזה או אחר. אני אומרת שיש דברים שגם אם לצחוק עליהם משחרר אותך מהמבוכה שנובעת מהנושא, הם לא מצחיקים בכלל. אוחצ'ות זה לא מצחיק. זה עצוב, עלוב ויותר מכך מטריד ומנציח את הסטריאוטיפים על הקהילה. יחד עם זאת, אני מנסה לא להיות רק שלילית, ולהשאר חיובית, ככל האפשר :)

בין המיצרים ובין ראליטי לוירטואליטי

לפני שבוע פנתה אלי מאי בת ה-11, אשר עוקבת אחר הבלוג שלי ושאלה מה אפשר לעשות כדי לעצור את חוק המאגר הביומטרי. אמרתי לה שאולי כדאי לה לדבר עם מבוגרים שהיא מכירה ולבקש מהם לכתוב לח"כים מכתב המביע את חששותיהם והתנגדותם להקמת מאגר ביומטרי. אבל מאי הקטנה שאלה אותי מדוע לא לכתוב בעצמה.
מדוע באמת? אולי חטאתי כשלא הערכתי מספיק את נכונותה, הבנתה ויכולתה לעשות זאת בעצמה. הרי היא מבינה, אפילו יותר מהוריה וסביה שאסור לתת לחוק שכזה לעבור. להלן מכתבה שהעברתי לח"כים:

שוב, זהו פוסט דינאמי שיתעדכן עם תשובות הח"כים למכתבה של מאי.

עדכון אחרון – 31/7 15:10

עדכון אחרון – 31/7 15:45

עדכון אחרון – 31/7 19:20

עדכון אחרון – 2/8 13:30

עדכון אחרון – 4/8 14:45


המשך קריאה…

יש אלוהים – קוראים לה אינטרנט

הודעה לעיתונות 26.7.2009 מאת נירית מוסקוביץ' דוברת אגודת זכויות האזרח


הינה אני שם למטה מימין, מחזיקה את ראשו של שיט-רית ומכוונת אליו אצבע משולשת. צילום: בועז ערד

הבלוגרים לחצו, וההצבעה על הקמת המאגר הביומטרי נדחתה: חוק הביומטרי לא יובא להצבעה מחר

בעקבות הביקורת שהשמיעו האגודה לזכויות האזרח, משפטנים, מומחי מחשבים ובלוגרים, והודות לפעילות עיקשת של השר מיכאל איתן, התגייסו ארבעה ח"כים – איתן כבל (עבודה), כרמל שאמה (ליכוד) , חמד עמאר (ישראל ביתנו) ואברהם מיכאלי (ש"ס) ודרשו לקיים דיון חוזר (רוויזיה) בחוק, אשר ידחה את קיום ההצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית.

עו"ד אבנר פינצ'וק, מהאגודה לזכויות האזרח מסר: "בשבועות האחרונים התברר כי הפרויקט הרגיש והמסוכן הזה, שאין כדוגמתו באף מדינה דמוקרטית, תוכנן ברשלנות ובחיפזון שמשמעם הפקרת הביטחון והפרטיות של כל אזרחי המדינה. אני תקווה כי שרי הממשלה יתעשתו ויבינו שמאגר ביומטרי מהסוג המוצע בחוק כלל אינו נחוץ לנו, והוא עלול להיות הרה אסון."

המאבק הציבורי במאגר הביומטרי הוא המאבק החברתי-פוליטי הראשון בישראל שצמח, רובו ככולו, באינטרנט – בבלוגים, ברשתות החברתיות וב"יו-טיוב". בשבת האחרונה, השתתפו מאות מפגינים – אשר נענו להזמנה שקיבלו דרך האימייל, פייסבוק או טוויטר.

מאגר המידע הביומטרי אשר צפוי להכיל נתוני טביעות אצבע וזיהוי פנים של כל אזרחי ישראל, זוכה לביקורת רבה מפי פעילי זכויות אדם, משפטנים ומומחי טכנולוגיה, בשל הפגיעה בפרטיות ובשל הסכנה של דליפת מידע ושימוש לרעה בנתונים הביומטריים.

במהלך שלושת השבועות בהם התקיימו הדיונים על הקמת מאגר המידע, התברר כי בהצעת החוק להקמתו, חסרות התייחסות לסוגיות קריטיות של אבטחת המידע הרגיש שבמאגר. ביקורת רבה הושמעה בשל העובדה שהדיונים אודות המאגר התקיימו בקצב אינטנסיבי, ובמקביל לדיוני הכנסת על חוק ההסדרים והפרטת הקרקעות. במהלך הדיונים התברר גם כי רבים מבין הח"כים החברים בועדה, כלל לא הכירו את הנושא המורכב.


המשך קריאה…

ברוכים הבאים לשנות האלפיים עם משטר אפל של ימי הביניים


קופירייטינג: רם און אגמון | עיצוב: הגר צימרמן

הייתה הפגנה מעולה. הגיעו מאות אנשים, היו תופים, מסכות, שלטים ונאומים. אלימות לא הייתה. הכל התנהל כשורה. עו"ד יהונתן קלינגר נתן נאום שמבטיח את עתידו בפוליטיקה. ד"ר ביהם – ראש הפקולטה למדעים ודיקן הסטודנטים בטכניון הזהיר כי אין אפשרות לאבטח הרמטית מאגר כזה. ח"כ ניצן הורוביץ קרא להתנגד לחוק ואמר כי הוא מקווה שהממשלה תתעשת ותעצור את החוק הזה. עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח אמרשבמהלך הדיונים בוועדה גילו שבגרמניה יש תעודות ביומטריות, אך כחלק מלקחי ההיסטוריה, הוחלט שם שלא להקים מאגר. ח"כ דב חנין הזהיר שזהו מיסוי חברתי מסוכן ופרוע שנעשה בהליך מסוכן ופרוע.


המשך קריאה…

הזמנה להפגנה נגד חוק המאגר הביומטרי + הודעה לתקשורת

הודעה לתקשורת

נוכחות התקשורת במאבק בחוק הביומטרי הייתה דלה, בלשון המעטה. רוב האיזכורים נעשו במדורי המחשבים והטכנולוגיה, וזו טעות חמורה. הנושא הזה קשור לכל האזרחים באשר הם, גם אם טכנופובים או סתם כאלה שלא מבינים.

לולא הבלוגרים העקשנים, שנתנו מזמנם ומרצם, לא היה מתעורר שום שיח ציבורי בנושא. השיח הציבורי שנוצר עדיין די תקוע בקהילת האינטרנט, וזה לכשעצמו לא מספיק.

יש לכם אפשרות להרחיב את השיח הציבורי בנושא חשוב ע"י סיקורו במדורי החדשות אותם קוראים רואים ושומעים רב אזרחי ישראל, החשופים כמוני וכמותכם לסכנות הטמונות בהעברת חוק המאגר הביומטרי.

ההצבעה על החוק בקריאה שניה ושלישית תתקיים ביום שני הקרוב בכנסת. אנו – באי העצרת מקווים כי תבואו להשמיע את קולם של כמה מאות מודאגים ששמעו על העצרת באמצעות פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות.

העצרת תתקיים מחר במוצאי שבת, החל מהשעה 19:00, ברחבת הסינמטק.
ח"כ דב חנין וח"כ ניצן הורוביץ הביעו את נכונותם להגיע ולנאום בעצרת
פעילים הכינו שלטים ומסכות לחלוקה בין המפגינים
היום יצאו פעילים לחלק פלאיירי הסברה ברחבי ת"א

לפרטים נוספים ניתן לפנות אלי במייל או בנייד. יש לכם אותם, תעשו בהם איזה שימוש מועיל :)

תודה מראש על שיתוף הפעולה.

רק ביחד נוכל למנוע את אסון אובדן הפרטיות, הסכנה בגניבת זיהויות
וזיהוי ישראלים ע"י גורמים עויינים


המשך קריאה…

שיט.פי.אס – שירות עד התחת

ביום שני הקרוב הכנסת תצביע על חוק המאגר הביומטרי!

אנו עומדים לשלוח מכתב הממוען עבור יו"ר הכנסת ח"כ ריבלין ובו קריאה לפעול לריסון הליך החקיקה הפזיז של שיטרית:

המעוניינים להופיע כחתומים על המכתב, נא לשלוח עוד היום (22/7) למייל stop.bio@gmail.com את הפרטים הבאים :
שם פרטי+משפחה, עיר, כתובת מייל ו/או טלפון

לדוגמה :
"ישראל ישראלי, תל-אביב, israel@mail.com"

המכתב מתוכנן להמסר מחר, יום חמישי- 23 ביולי

תודה רבה!

שיט-רית, למה שלא תבוא ותדחוף לי GPS לתחת? מה כבר ההבדל בין זה לבין מה שאתה עושה? אתה עצבני עלינו נכון? אתה חושב שאנחנו נלחמים בך, שאנחנו נגדך, שאנחנו מנסים לטרפד את החוק, ואתה צודק! אתה אחת הרעות החולות של המדינה שלנו, ואתה תמית עלינו אסון בלתי הפיך עם היוזמה האיומה שלך להקים מאגר ביומטרי.


המשך קריאה…