היובש הנורא הפך את האלכוהול חזרה לאטרקטיבי. הוא אמנם משמין, מלאך המוות של הכבד, הוא עושה כאבי ראש אם לא מקפידים לשתות איתו הרבה מים ובגדול עושה אותך מטומטם אם אתה צורך ממנו יותר מדי. הוא גם לא מזכיר ולו בקצת את העשב המתוק, אבל לפחות משכיח לכמה שעות כמה אנחנו מתגעגעים אליו.
השרוף, השרופה והשורפת בשוק הבירה. צילום: מרינה גולדשטיין
המצב העגום אליו נקלענו בעל כורחנו הוא שמשך אותי, להפתעתו הגמורה של בנזוגי ששאל “ממתי בירות עושות לך את זה?” לשוק הבירה שהתקיים לפני שבוע, ויתקיים גם בסופ”ש הבא (18.6) במתחם התחנה בנווה צדק (תחנת הרכבת הישנה).”זה בירות תוצרת בית” שכנעתי אותו – שהתחיל לא מזמן לבקבק בבית יין דבש ועוד כל מיני ליקרים.
אחרי כמה כוסות. מימין: אני, ירון גולדשטיין (הבעל של) ואוהד (הבעל של(י) לעתיד). צילום: מרינה גולדשטיין
כמה ימים לאחר מכן אנחנו שם, עוברים כמו דבורים בין הדוכנים ויונקים מכל הבא מהחבית. כרטיסן סטייל-ווינטג’-של-הרכבת-של-פעם מוכר קופוני טעימות בירה (3X100ml ב-15 ש”ח), וברקע מתנגנים בלייב: ירמי קפלן וחמי רודנר, מכים בגיטרות ופורטים על מיתרי קולם. זה כל כך ישראלי של פעם, שממש רק חסר נובלס.
מרינה והכרטיסן
בעצם, לא חסר – בצמוד למבנה התחנה ניצב לו דוכן שנראה כמו קיוסק של שנות ה-50, כל כולו מקדש לנובלס (נולדנו וגדלנו בשביל לעשן סמים), בכיכובה של הנובלס הכתומה החדשה. אני חייבת לציין שהיא לא רעה בכלל, ונאמר לי שהיא עשויה מטבק בלבד, בלי כל מיני תוספות של חומרים כימים שיש בסיגריות רבות תוצרת חוץ (אלא שגורמות לך להתמכר לטעם הספציפי).
בירה מלכה. צילום: מרינה גולדשטיין
התחלנו עם איזו בירה מתוקה בתוספת נגיעת ליקר פסיפלורה, משם המשכנו לדוכן חיפאי עם בירה נחמדה ביותר, ואחר כך אוהד הביא לי בירה “מלכה” שזה גם השם של אמא שלו, “בירה אמא!” הוא חייך והגיש לי אותה. אבל ללא ספק את הבירה המנצחת מצאנו די לקראת הסוף – העוקץ של הדובים. ניסיתי את האחרות שלהם, פחות טובות לטעמי, אבל העוקץ הזו, איך אוהד אמר “יש לה טעם של בירה אמיתית”.
על הדוב ועל העוקץ. הבירות של הדובים. צילום: מרינה גולדשטיין
האווירה הקסומה של שנות הקמת המדינה עם בירות בעבודת יד ומוסיקה אקוסטית בלייב, עשתה לנו המון שמח, עד שלא שמנו לב ששתינו יותר מדי בירות. נפוחים אך מרוצים, עברנו לתחנה הבאה אצל סבא וסבתא של אוהד לשניצל ופירה. החיים הטובים.
יום שישי ה 18.6 החל משעות הצהריים המוקדמות, הפסטיבל יהיה שם שוב, אל תפספסו!
כיף,כף של פוסט למרות היובש…
תמשיכי להפתיע אותנו..
הי הגר,
ברצוני להודות לך על שטיפלת בי ביום ב’, כשבעצמך כבר היתה לך מיגרנה של התיבשות.
כשעה אחרי שנפרדנו כבר הייתי ב”אסף הרופא” עם עירוי ביד…
ובסוף הסתבר שהסיבה לא היתה התיבשות…:-)
איך הרגשת כשחזרת הביתה? מקוה שטוב. אם תרצי לספר לי איך היה היום למחרת, אז אשמח.
בכל מקרה, בטח ניפגש באירועים נוספים, ותודה רבה רבה על העזרה שנתת לי מכל לבך, כשאת בעצמך מרגישה לא טוב.
עַדית
היי עדית!
אין על מה, נראה לך שהייתי עוזבת אותך ככה???
אני שמחה לשמוע ממך, דאגתי לך ושאלתי את אודי אם הוא יודע מה איתך, והוא סיפר לי שהיית בבית חולים עד 12 בלילה…
אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב.
כשהגעתי הביתה המיגרנה כבר הייתה בלתי נסבלת, ואחרי שעה פשוט התחלתי להקיא בלי להפסיק… אני גם כבר לא יודעת אם זו התייבשות או האוכל, פשוט נפלתי לישון ואין לי מושג איך בכלל קמתי ליום השני…
היה נחמד, פחות תיזוזים (רק בסוף בקטנה) אבל חצי מהאנשים לא הגיעו ליום השני (כל הבנות חוץ ממני, ועוד כמה בנים) רוני המתוקה הכריחה את כולם לשתות 2 כוסות מים בין טייק לטייק, והכי חשוב – לא הקאתי בסוף היום 🙂
וואו!!! קודם כל, כל הכבוד לך שקמת למחרת ובאת!! אני, אחרי שנפרדנו, נשארתי קצת עם רוני והאיש ההוא, ואח”כ בדרך חזרה לירושלים, הרגשתי בחילות שלא ייאמנו, והייתי צריכה לעצור בצד. לא יכולתי להמשיך לנהוג. גם מצב המעיים היה דומה…אז חשבתי שבטח התייבשתי נורא (למרות ששתיתי), והזמנתי אמבולנס שלקח אותי לביה”ח הכי קרוב לאותה נקודה (עצרתי ביציאה מהאיילון). שם הכניסו לי עירוי, עשו לי בדיקות דם ושתן, אבל עוד לפני התוצאות הגיעו שם למסקנה שזו לא התיבשות, אלא שהאוכל שאכלנו עמד הרבה זמן בחום…
דיווחתי על כך ל”מלהקת” שלנו, ע’, אבל הנ”ל הודיעה שאף אחד מהצוות לא הרגיש רע בעקבות האוכל…:-)
אני ממש בשוק שהקאת כל כך הרבה. נשמע סיוט!!! כל הכבוד שבאת למחרת. אני שוחררתי בחצות. בעלי הגיע לתל אביב בעזרת חברה, ומשם אסף את הרכב ובא אלי.
הרגת אותי מצחוק עם זה שאף אחת מהבנות, חוץ ממך, לא הגיעה למחרת 🙂 🙂 🙂 הייתי בטוחה שכל הניצבים הגיעו כמו שעון. כנראה שלאנשים לא היה אכפת כבר שלא ישלמו להם.
אודי התקשר אלי בבוקר ואמר לי: “אני מבין שהברזת”. כנראה זה מה ש-ע’ דיווחה לו. סיפרתי לו את כל הסיפור, והוא די הזדעזע מהתנאים שהיינו בהם, ומזה שאנשים לא הרגישו טוב. הוא אמר שידבר עם ע’, ומאז לא שמעתי ממנו.
מאד מחכים לפוסט שלך,
ואולי את יכולה להסביר את התעלומה :מה קורה שנכנסים לאתר עלה ירוק
בקרוב פוסט נוסטלגי…
ומה קרה לאתר של עלה ירוק? של איזה עלה ירוק אתה מתכוון, כי יש למפלצת הזו כבר כמה ראשים…