סקס סמים וסושי

כן , כבר השתמשתי פעם בכותרת הזו, אבל היא כל כך נחמדה שאני ממחזרת 🙂 ובכן, סקס מוכר, אז נתחיל איתו:

סקס והעיר
גיליתי זן חדש של בחורים. טוב לא כ”כ חדש… מסתבר לי היום בשיחה עם כמה עורכות בדסק, המנוסות ממני, שזה זן עתיק יומין, ‘אבל לי’ – חזרתי והדגשתי,’הוא חדש’.
אלה שמשחקים אותה הכי ג’נטלמניים, שנותנים לך רק נשיקה על הלחי בסוף הדייט הראשון, שלא מפחדים כבר בדייט השני לספר איך הם מדמיינים את החתונה שלהם, אלה שלמרות שהם בגילך משחקים אותה הכי רציניים ובוגרים בעולם. אבל לעולם, לעולם ועד, המנטליות של המין הגברי תשאף לגיל 4. למה? כי כנראה ככה הם מתוכנתים.
יום שישי אחה”צ אני מעבירה שעות ארוכות בטלפון ובמסנג’ר לסירוגין עם חברתי הצפונית: כן להתקשר? לא לשלוח סמס? כן לשלוח? לחכות? כן, לחכות. מנסה להעסיק את האצבעות שלי שלא אתחיל ליצוק תוכן לאיזה מיסרון… סיר על האש, פותחת בקבוק יין ומכינה פסטה ברוטב שמנת ובזיליקום מוקרם עם הרבה שום… היין משמח הניחוח “ריח בית” ואני בלי לשים לב מסמסת לו: “אכלת כבר ארוחת ערב?”
אחרי שניה מתעשטת מהניחוח המתוק שאפף אותי… “שיט!” שלחתי… הג’נט, כמובן מתקשר מייד לשיחה חולית ומדברית מאין כמוהא ודא.
“בלה בלה בלה, אולי אני אתקשר… פקה פקה”. סוגר.
בשתיים וחצי בלילה, אחרי ארוחה לילית עם “דנה בננה מפיקת על”, שהתחילה טעימה ואלגנטית, ונגמרה ב”מלצרית! מצלרית! לא, אין לי זבוב במרק, יש לי ציפורניים במאפרה!”

4 ציפרניים נספרו סה”כ. לא, לא פירקו כאן נובלס…

התנצלות ובדיחה (להבטיח הטיפ) “שקיות הקאה אנחנו מחלקים ביציאה. (בר עם אוכל- “שילה” בן יהודה-ארלוזרוב. אחלה אוכל, וגם, אוכלים ציפורניים!)
נזכרת שיש פיתרון מאוד נוח היום לנפנף את הזבובים יחד עם החרא- לזרוק בסמס. הבחור הזה, פיספס את הרכבת. ולא אני אהיה זו שאלמד אותו איך מתנהגים עם בחורות. ושוב מגיעה לאותה מסקנה אפעס פרדוקסלית – לא לצאת עם יפיופים. פשוט לא! אם הוא כזה יפיוף חרדת הנטישה עולה כשכל גוש חזה בלונדיני מזדקר לעברו מכל כיוון, ואם לא די בכך אז הוא גם כל כך תופס מעצמו שתמיד הוא יעדיף לחיות כמו שייח’ מרובה נשים למרות גינוניו היוקרתיים.
” מצטער אם פגעתי, חשבתי… זורמים.. וכאלה… ” הוא מגמגם לי מעבר לקו אחרי הסמס שהודיע לו שהרכבת עזבה את הרציף. כאילו, לא די בכך שאתה כולך נוטף אהבה עצמית, אתה עוד מנצל הזדמנות להתנצל כדי לצאת הכי קוצ’י-מוצ’י-חמודידו-תמים-וחמים! רבאק בנאדם, תחסוך ממני! ויאללה ביי…
______________________________________________________________

לפי סדר ההופעה שבכותרת, ולפי רמת הפופולריות (גם פה אולמרט “ראש ממשלה לא פופולרי” לא קיבל אפילו אחוז מהרייטינג הבלוגי, בעיקר כי הוא לא מתחיל באות ס’) הנושא הבא הוא סמים. ועכשיו יותר מתמיד- לגליזציה!!!

Mariju-Money

“ידיעות אחרונות” 13.3.07

לא באמת, אולי די לבזבז את הכסף שלנו על שטויות?? איזה דבר מטופש מיותר ויקר כל העסק הזה… תשקיעו את הכסף בחינוך, בביטחון, לנזקקים… עד מתי המדינה הזאת תנוהל ע”י אפסים? עד מתי? לא די לכם שאין יותר גראס? והסמויים של המשטרה המנסה להכות על חטא, חטא קדמון (דין מלשן הוא דין סקילה, כך כתוב בתורה, לא?) בשיניים מנסה לצאת מהתדמית ההרוסה של הגוף המתפורר הזה, מתהדרת במהדורת החדשות על איך תפסו שני הסמויים שלהם 20 סוחרי סמים… איך הסמויה משדלת את הדילר להשיג לה לבן, ומבקשת- ‘שיהיה חומר טוב, אני יעבוד איתך’ והוא מסביר לה – ‘תראי, אני לא נוגע בדברים האלה, רק חשיש…’ והיא ממשיכה ולוחצת, וכך מפילה אותו.
משטרה יקרה: לחכות בצומת אחרי סיבוב, לתפוס נהג שנסע קצת מהר על כביש ריק במקום שכוח אל, זה לא נקרא לאכוף חוק. זה נקרא עוקץ.
לשדל סוחר מריחואנה, לסחור בסמים קשים ולהבטיח איכותם, היא לשדל אותו לפשע שחמור אלפי מנות מתיק על סחר בסמים קלים, זה לא לאכוף את החוק, זה עוקץ.
אז “להזכירך (כביש 100 קמ”ש)” משטרה יקרה, את לא דבורה ולא יתושה. הפסקי לעקוץ וטפלי במזיקים אמיתיים, בעבריון העליון, התחתון והתחתונים…
לא משנה כמה תתאמצו, עם מחקרים הייטקיים של מטוסי-סופר-על לאיתור שדות, או עם הסמויים הסמי-מלשנים, שיקבלו עוד את עונשם (במיוחד כי טרחתם ברוב טיפשותכם לחשוף אותם כבל עם ועדה על גבי הקופסא בערב שבת) לא יעזור לכם כלום. בארץ ובעולם ימשיכו לעשן, לנצח נצחי עד…

ונעבוד לידיעה משעשעת מחו”ל:

“ישראלי” 13.3.07

לא למדו שם בחו”ל שלא נותנים לחתול לשמור על השמנת? ואני מאמינה שכבר אמרו על החתול הזה קדיש, על הפאשלה הזאת…
_____________________________________________________________

ואם כבר באוכל עסקינן, אז נקנח ב-5 ביקורות על סושיות בעיר הברירה, תלביב, ועל איגוד האצה הבינ”ל…

הו סושי, את אהובתי

אני מכורה לסושי. כן, אני מכורה אמיתית. וכיאה לכזאת, כבר יצא לי לטעום מכ-5 סושיות בעיר, ולהלן ביקורתי (5-מצויין, 1-גרוע) :

“הסושייה” באבן גבירול
מיקום: ליד העירייה, אין חנייה בשיט (2)
על המקום: נחמד, מעוצב כמו פאסט פוד, אבל בסטייל (5)
משלוחים: עונים בנימוס, עומדים בזמנים לרוב (4)
טעם: סבבה (4.5)
מגוון: לא הכי מגוון, מאוד פשוט ואין רולים חמים (4)
כמות: נאה ומשביעה (5)
מחיר: לא יקרנים (5)
הברקה: התפריט מראה כל מנה, וזה נחמד כי לא כולם יודעים מה זה ניגרי, אינסייד אאוט ומאקי (5)
___________
ציון סופי: 4.3125

“ג’פניקה” ברוטשילד
מיקום: קל”ב (5)
על המקום: נחמד, בר על השדרה, אבל קצת קרררר (4)
משלוחים: קשה לתפוס אותם בטלפון, לוקח להם הרבה זמן להגיע… (1)
טעם: מעולה (5)
מגוון: די מגוון (4)
כמות: נאה ומשביעה (5)
מחיר: לא יקרנים (5)
הברקה: הרוטב שבא עם הרול החם, ובכלל שיש אצלם רול חם (5)
___________
ציון סופי: 4.25

“בנטו” לילנבלום
מיקום: קל”ב (5)
על המקום: לא יצא לי להיות שם (0)
משלוחים: אדיבים. (4)
טעם: לא להיט (3)
מגוון: ווירטואוזי (4)
כמות: קצת בקמצנות (3)
מחיר: בסדר, ויש קובמינות נחמדות (4)
הברקה: עיצוב מדהים של התפריט, וגם של הגשת האוכל- מאוד נקי ויפני מסורתי (5)
___________
ציון סופי: 4

“קיוטו” מונטיפיורי
מיקום: קל”ב (5)
על המקום: לא ישבתי שם, אבל ראיתי מבחוץ, נראה מעוצב יפה ובטוב טעם (5)
משלוחים: נחמדים, הגיעו מהר מאוד (5)
טעם: ככה (3)
מגוון: די מגוון (4)
כמות: קמצנות לשמה! (1)
מחיר: יקרנים יחסית לכמות באופן בוטה (1)
הברקה: עיצוב תלת מימד לאריזה, מושקע מאוד, (חבל שביזבזו את כל האנרגיות והכספים על הקנקן בלי לתת תמורה על מה שבתוכו…) (5)
___________
ציון סופי: 3

ומאכזב אחרון “דים-סאם” באלנבי
מיקום: קל”ב (5)
על המקום: בר- מסעדה מסוגנן ומעוצב (5)
משלוחים: אין תלונות (5)
טעם: לצערי, כשהגעתי פיזית למסעדה, שעד כה הזמנתי ממנה רק נודלס (כי לא ידעתי שיש גם סושי), השעה הייתה כבר חצות, והודיעו לי שהסושי-שף סוגר אצלם את הבאסטה באחת עשרה בלילה. איזה טבאיים! (0)
מגוון: לא הכי מגוון לפי התפריט משלוחים (3)
כמות: לא יודעת… (0)
מחיר: למרות שאני לא יודעת את הכמות המחיר על פניו נראה סביר (4)
הברקה: אצלם זה הטימטום: לא סוגרים עמדת סושי באמצע הלילה!!! (1)
___________
ציון סופי שלוקה בחסר: 3

עד כאן סושיות להיום, לפחות יש לגליזציה בתחומי האצה 🙂