420 4:20 4/20 four-twenty

כולם שואלים אותי תמיד – מה זה 420? מאיפה זה בא? ומה לעזאזל הקטע? החלטתי השנה לעשות סדר בנושא ולהסביר לכל דיכפין מה העיניין. ראשית מדובר בחג או סוגשל יום הולדת בינלאומי לצמח הקאנביס הנחגג ב-20/4 (בלועזית נהוג לכתוב קודם את החודש ולאחר מכן את היום כך שזה בעצם ה-4/20), שנית 4:20 היא שעת הג’וינט הבינלאומית. אם שאלתם למה דווקא 420, התשובה תלויה בנשאל: אחד יגיד לך שזה מספר החומרים הפעילים בצמח, אחד יגיד לך שזה זמן התה בהולנד, אחד יגיד שזה קשור ליומולדת של היטלר, אחד יגיד שזה הקוד המשטרתי לעישון קנאביס ואחר יגיד לך שזה קשור לאיזה מספרים בשיר של בוב דילן.

כל זה לא נכון. המונח 420 נולד בשנת 1971 ע”י קבוצה שקראה לעצמה הוולדוס (כי קראו להם וולדו בשם פרטי או משפחה), אי שם בתיכון סאן רפאל בקליפורניה. המונח היה קוד מקוצר לזמן מפגש הקבוצה ליד פסל הקמפוס של לואי פסטר כדי לעשן קנאביס. תחילה הקוד נקרא “לואי 420″ ומתישהו נפטרו מה”לואי”. הם הפכו את ה-420 לקוד “הזמן להתמסטל”, והפיצו את השימוש בו בקרב בני דור שלם. הוולדוס מעולם לא שיערו את גודל ההצלחה של המונח שטבעו ובכלל לא חשבו על להפוך את ה-20 לאפריל ליום ההולדת של צמח הקנאביס כפי שנחגג היום בכל רחבי העולם.

אם שאלתם איך זה התפשט לכל העולם (ועוד בתקופה שבה לא היה אינטרנט) התשובה לכך טמונה בקשר של הוולדוס עם להקת הגרייטפול דאד. התמוטטות דור ההיפים בסן פרנסיסקו בסוף שנות ה-60 גרמו ללהקה להתרחק מהאיזור ולהתמקם על איזו גבעה בסמוך לבית הספר סאן רפאל. אבל זו לא היתה רק הקרבה הגיאוגרפית של הוולדוס ללהקה שחיברה בינהם – אהיבם של אחד הנערים ניהל את נכסי הנדל”ן של הלהקה ואחיו הגדול של אחר מהקבוצה ניהל את הלהקה והתיידד מאוד עם הבסיסט פיל לאש.

הוולדוס נהגו להסתובב עם הלהקה, להגיע לחזרות ולהתמסטל בזמן שהלהקה התאמנה להופעות. כל פעם שהעבירו ג’וינט בינהם, פנו הוולדוס אחד לשני בקריאת “היי, 420″. חברי הלהקה שהתרגלו לסלנג של הוולדוס, נשאו עימם את הבשורה בסיבובי ההופעות הרבים ברחבי העולם בשנות ה-70 וה-80. השיא היה כשמגזין ה”היי טיימס” נחשף למונח תוך כדי ראיון עם הלהקה, והשאר היסטוריה – עורך העיתון סטיב האגר, נדלק על ה-420 ודחף אותו בכל מקום אפשרי, הוא בנה כל פעילות “קנאביסית” סביב המספר הזה, בין אם היה שעה או תאריך. התפוצה הרחבה של מגזין ה”היי טיימס” הפכה את המונח לבינלאומי. עד אז הוא היה שייך רק לתרבות הגרייטפול דאד.

מתישהו בשנות ה-90 חלה תפנית נוספת כשהמגזין “היי טיימס” רכש את הדומיין http://420.com/ (ומאז נשאר בעיצוב ניינטיזי-הטמלי מזעזע). הוולדוס התחילו לשמוע אנשים משתמשים במונח מחוץ לסאן רפאל במקומות כמו פלורידה, אוהיו וקנדה, ואפילו נתקלו בגרפיטי של 420 בכל מיני פארקים והשמעות על מקורו של המונח החלו להתפשט (קוד המשטרה, שעת התה בהולנד וכו’). הם החליטו שהגיע הזמן להפגש עם החבר’ה מהמגזין וליישר את העיניינים.

האגר נפגש איתם וגילה לראשונה שלא מדובר בקוד משטרתי כפי שסבר. הם שאלו אותו אם אי פעם בדק אם אכן קיים איפשהו קוד משטרתי שנקרא 420, והוא השיב שלא. הוולדוס סיפרו לו על מנהגם ליד הפסל בתיכון ועל החיבור לגרייטפולד דאד. האגר שבדק את טענותיהם ואת ההוכחות שהציגוו בפניו הגיע למסקנה שהם דוברי אמת, שכן אף אחד אחר לא בא עם סיפור כל כך מפורט ומוסבר למונח.לכן הקרדיט ל-420 שייך לוולדוס ללא ספק.

הוולדוס אגב חצי מתבכיינים, חצי מתגאים שהם לא הרוויחו מהמונח שטבעו שום דבר. אבל הם בכל זאת מרוצים מההישג ומשוויצים על כך שחבריהם מספרים לאחרים שהם מכירים את אחד האנשים שהמציא את ה-420 האגדי. היום הוולדוס הם אנשי עסקים מצליחים, את ההתמסטלויות הם זנחו לטובת טיפוח הקריירה, והתנערו מהאהבה לצמח (כמה אירוני) ומזכירים שהם לא מעודדים עישון קנאביס וחושבים שמי שמעשן יותר מדי הוא דפוק בצורה כזאת או אחרת.

חג 420 שמח!