אני עלה גאה 2.0

יום הבלוגים הבינ”ל המצויין היום גרם לי לעצור רגע ולחשוב כמה שנים אני כבר מתהדרת בתואר “בלוגרית”, כמה בלוגים פתחתי, מה הלך יותר, מה נזנח ומה התפתח ולאן? אחרי ניתוח מהיר ושטף של זיכרונות, אין ספק שאחד הדברים הכי טובים שעשיתי בחיים שלי היה לפתוח בלוג, זה פתח ופותח לי עד היום כל כך הרבה דלתות.

את הבלוג הראשון שלי (“אני עלה גאה” שלימים הפך ל”פנתרות הירוקות”) פתחתי בישראבלוג ב-2006 בשביל למשוך מצביעים לעלה ירוק וזה עבד מעבר למצופה, בהמשך העברתי את הבלוג לוורדפרס ורכשתי את דומיין השבכ.אורג אחרי שכמה מטורללים במפלגת עלה ירוק ז”ל החליטו שאני שתולה של השב”כ ואחרי שהבנתי שישראבלוג הייתה אחלה למינוף אבל פחות להמשך הדרך.

והינה, 14 שנה אחרי, ישראבלוג כבר לא קיימת ואני במדינה חדשה כותבת בלוג חדש, בשפה חדשה על לא אחר מאשר צמח הקנאביס. הפעם עבור עמותה ולא עבור מפלגה (עם פוליטיקה סיימתי מהר ועם בחילה). ובכן, אין ספק שהצמח הזה פותח לי את צ’אקרת הכתיבה אבל מעבר לזה, אני מתחילה להאמין שמדובר בשליחות, משימת חיי, הייעוד שלי.

עובדה היא שלפני כמה חודשים, רגע לפני פרוץ הקורונה ישבתי ועשיתי חישוב מסלול מחדש. אחת ההחלטות שלקחתי היא לכתוב ספר על הקנאביס וחיכיתי רק לאפריל, שהבן הקטן שלי יתחיל ללכת לגן ויהיה לי סופסוף קצת זמן לעצמי. בנתיים התחלתי לגשש קצת עם עורכים והוצאות ספרים ולדבר עם כמה אנשים מתעשיית הקנאביס ולחדש קשרים, לתאם ראיונות בארץ בביקורים הבאים, אפילו קניתי רשמקול! תיכננתי לעשות טיול עם הילדים לארה”ב ולראות איך נראית לגליזציה מלאה בעיניים שלי (כי חבר’ה, מסתבר שבהולנד אין בכלל לגליזציה!) ואפילו התחלתי לבדוק כיוון של טיול לג’מאייקה.

במקביל, התחלתי לחקור את היחס המוזר של ההולנדים לקנאביס, את החוקים המשתנים ואיך בכלל מוכרים מוצר שאסור לייצר ונתקלתי בעמותה שמוכרת מוצרי קנאביס אבל לא רק עם CBD אלה גם עם THC. עוד דבר הפתיע אותי, שמייסד העמותה גר בעיר שגם אני גרה בה. עכשיו אזכיר לכם שאני לא גרה באמסטרדם או אפילו קרוב, אלא בעיר קטנה ודי נידחת במזרח הולנד, שאפילו הולנדים מרמים גבה כשאני מספרת להם היכן אני גרה.

ואז באה הקורונה. ונתקעתי עם הילדים בבית פול טיים. הלקוחות מהארץ הפסיקו לעבוד בזה אחר זה. אחר כך הייתה התאוששות קלה, הילדים חזרו למסגרות לאיזה חודש וחצי במתכונת מצומצמת ואת מעט הזמן שנשאר לי לבד השקעתי במעט העבודה שעוד נותרה לי.

פתאום ראיתי שהעמותה מפרסמת שהם מחפשים אחר מתנדבים לגידול חוץ של שתילי קנאביס עבור חולים ואפילו מציעים בתמורה מוצרי קנאביס לבחירה למשך שנה. זו הייתה הזדמנות משולשת בשבילי:
1. לעבור את הפחד של לגדל בגינה כי מה יגידו השכנים? אמנם מותר לגדל עד 5 עציצים בחוץ, אבל אם למישהו מהשכנים זה מפריע זכותם להתקשר למשטרה וזו תבוא לאסוף את העציצים שלי…
2. להכיר את החבר’ה מהעמותה ולבקש כמובן לראיין אותם לספר שלי
3. להתנסות במגוון חדש של מוצרי קנאביס כי יש תמיד עוד כל כך הרבה דברים לגלות…

על הפגישה הראשונה ומה קרה אח”כ, ומה אמרו השכנים… בפוסט הבא!