מהפכה. הפגנת הסטודנטים בהפגנה להתפטרותו של אולמרט (צילם אותי: איתי חזן)
ווידאו מההפגנה במשטרע. אורג
”זה מדינה זה? זה חרא!“. כה אמר סבא שלי (אקס פלמ”חניק), כששאל למה אני לא באה לירושלים לבקר, ועניתי לו: “אתה יודע, לומדים, עובדים… מפגינים”. השיחה הסתיימה בהסכמה גורפת שאולמרט צריך להכנס לכלא. “אל תדאג סבא” אני מרגיעה אותו, “מי שהביא עלינו חרא, יקבל אותו חזרה. הגלגל מסתובב”. אני באמת מאמינה שהסטודנטים לא יפסיקו את המאבק עד שייקבלו את כל מה שהם רוצים – בין היתר את התפטרותו של רה”מ.
אתמול היו בעצרת בערך 200,000 איש. נסעתי עם רכב כריזה שליווה את הצעדה מאוניברסיטת ת”א לכיכר רבין. אודי נהג, ערן קישקש במקרופון, ואני הצטופפתי מאחור ליד הרמקולים. אחרי כמה דק’ של נסיעה (וכמה צעקות משוטרים לסגור את הדלת שהייתה פתוחה לרמקולים) וחיפוש אחר השיירה, שנראתה לנו מפוזרת מאוד, הצטרפה אלינו אורטל, שצלעה קשות ממנת יתר של הפגנות. בקול צרוד היא לקחה את המיקרופון מערן (שלוּ היה ממשיך להחזיק בו, עוד היו עוצרים אותנו על השטויות שהוא אמר לשוטרים) והתחילה לשיר ולצעוק ססמאות, ולעודד את הנהגים מסביב לצפור. רוב הנהגים הסתכלו ולא צפרו, היו עסוקים בשלהם. לעומת זאת אנשים שעברו ברחוב הביעו תמיכה: מילדות בנות 12 שהסתובבו עם החולצות האדומות של האגודה וצעקו “אין השכלה, אין מדינה” ועד לזקני השבט “אני פרופסור מאוניברסיטת ירושלים ואני תומך במאבק שלכם, אל תפסיקו וכל הכבוד. אפשר חולצה כמו שלכם?“.
אורטל בפעולה. הפגנת הסטודנטים בהפגנה להתפטרותו של אולמרט
השוטרים לא נתנו לנו להתלוות לשיירה והפרידו ביננו לבין הצועדים. התחלנו לנסות להשיג אותם דרך רחובות מקבלים ללא הועיל. ערן ירד מתישו מהרכב לצלם. כשחנינו והצטרפנו למפגינים בכיכר חלק מההמון התחיל כבר להתפזר. אבל המסה האדומה עוררה מחדש את האנשים. המשכנו לצעוד ברחובות מסביב וחזרנו לכיכר לחסום את אבן גבירול. סיפרו לי שהיום (שישי) האוניברסיטה העיברית בירושלים מתכננת לשבור שביתה. כבר שמעתי על הטכניון שניסה לשבור שביתה כמה ימים קודם. במקביל יוצאת ההודעה: “אזהרה: מי שלא יחזור ללמוד – יאבד את הסמסטר“. ההודעה הזאת כל כך מקוממת שהבוקר קמתי עם הרבה יותר מוטיבציה להצטרף באופן גורף למאבק הסטודנטים.
ערן בפעולה. סטודנטים רבים ניגשו לשאול לשלום אפו השבור מההפגנה הקודמת. נהיה סלב זה… 😉
למען הגילוי הנאות, איפה שאני לומדת אין שביתה. לא כי שברו אותה, כי זה לא מוסד השכלה ממלכתי. בעברי למדתי עיצוב גרפי ותקשורת חזותית, במכללה פרטית, כי אין מסלול כזה באוניברסיטה רגילה. היה לי מזל שסבא שלי פתח לי חיסכון ביום שנולדתי, והפקיד בו כסף מדי חודש במשך שנים רבות, עד שהתחלתי ללמוד. ככה יכולתי לשלם את השכ”ל. למזלי בפעם השנייה, ההורים שלי היו אז במצב שהם יכלו לעזור לי לכלכל את עצמי, כי בתור סטודנטית שעברה לגור בעיר בה היא לומדת, לא מצאתי עבודה קבועה או כזאת שמאפשרת לי גם ללמוד וגם להחזיק את עצמי בדירה+אוכל וחשבונות.
היום אני מאוד רוצה לחזור ללמוד ולעשות תואר במשפטים ומדעי המדינה, אבל אני לא יכולה. אי אפשר ללמוד לתואר ולהמשיך לעבוד בהיקף שעות שאני עובדת. החסכונות מסבא נגמרו על המכללה שעלתה בערך פי אחד וחצי מלימודים באוניברסיטה. העסק של הורים שלי נלקע לקשיים כלכליים אחרי המלחמה והם נאלצו למכור אותו. אין להם איך לעזור לי במימון הלימודים.
ונקנח בציטוט שלא צצוטט:
יולי תמיר טוענת שהסטודנטים מגזימים בדרישות: " לפי מחקר שעשיתי, לרובם יש שתי כליות תקינות ומוכנות למכירה"
- מתוך המוסף לשבת של “ידיעות אחרונות” מדור “מבקרי המדינה” 4.5.07
אדום בעיניים. הפגנת הסטודנטים בהפגנה להתפטרותו של אולמרט
___________________________________________________________________
ניתן לעשות שימוש בתמונות לפי התנאים האלו
.
יולי תמיר מציעה לסטוודנטים למכור כליה
ואני מציע לערוף את ראשה של יולי תמיר כדי למכור את רקמות המוח שלה למימון שכר הלימוד
הצביעות שבהפגנת הסטודנטים:
לפני שאתם מתנפלים, זאת דעה אלטרנטיבית שקראתי ב”הארץ”.חומר למחשבה:
הפרשן ב”הארץ” טוען שאותם סטודנטים שמפגינים, בשניה שיסיימו ייכנסו
לשיטה הקפיטליסטית והדורסנית של השוק הישראלי שמנצלת עובדים ומגדילה את הפערים.
הרי החוגים המבוקשים הם משפטים וכלכלה. בוגריהם של חוגים אלה בוודאי יכנסו
לחברות כמו סלולאריות, ישאפו להיות מנהלים שעושים למען רוחיהם ומנצלים עובדים.
את המשפטנים שבסטודנטים הצדקניים ישכרו חברות נצלניות או מזהמות סביבה וכו.
כלומר: לא ישאר זכר להפגנות, לאידאולוגיה וללחלוחית שבעין.
אז אני אומר:
כן למהפכה חברתית רחבה. ולא להפגנת סטודנטים צבועה שמטרתה:
“תנו לי ללמוד חינם באקדמיה עד שאלמד לנצל אתכם ” (ואז לא אראה אתכם ממטר…)
נה-אה.
זה לא מהפכה. אלה אנשים שיוצאים לרחובות (וזה יפה) אבל אין להם מושג מה הם צועקים ונגד מי.
ואללה, יש התרגשות והאדרנלין זורם בקצב משביע רצון – אבל זה עוד לא…
לדעתי, הבלתי אדרנלינית.
מסכים איתך שקטי
איך שם טוב מעיז להתהדר כאילו הוא ארגן את יום המריחואנה?
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/577/407.html#comm
יום המריחואנה?
ביקרתי שם. נסעתי לטיול אופניים בפארק הירקון.
ארבעה אנשים (הצוות שארגן את האירוע) ומערכת הגברה שעמדו מול פארק עצוב וריק. אכן הצליח אש”ט. המשטרה לא פיצצה את הפיקניק.
parfyon באיזה שעה היית? אני הייתי עד ארבע.. לא ראיתיך… 🙁
יש פוסט שלם על יום המריחואנה… דו”ח VinnoGrass
אתה מוזמן לקרוא…
יש לך בעיה ברסס. חבל.
לא כל העו”ד עשירים בטח שלא בהיצע הנוכחי
הרבה מהסטודנטים לאחר שקיבלו תואר לא מצליחים לגמור החודש
אם ללמוד באוניברסיטה היה הופך אותי לעשיר הייתי הולך ללמוד
הגר סיפרה על מצבה הבלתי אפשרי כסטודנטית שעובדת משרה מלאה
ואני שואל איך אפשר ללמוד ככה?
בקשר ליום מריחואנה
איזה יום מריחואנה????????
מר פנתר ירוק אתה ממש צודק, אבל שאזשהו מקום מחזק את דבריי.
תאר לך ששכר הלימוד ירד משמעותית. מה יקרה?
הצפה מטורפת של עורכי דין שגם ככה מציפים את השוק,
וכנ”ל במנהל עסקים וכו…
מה יצא מזה? יותר אקדמאים מובטלים, ואח”כ מה? קורס הסבה לאקדמאים בלשכה?
ולמה הסבה? זה דומה לסירת הצלה שאתה מעמיס עליה עוד ועוד,
עד ש….היא לא רק שלא מצילה אלא טובעת בעצמה..
מה שאני אומר זה שאין כאן ראייה מערכתית ולטווח ארוך לא לטובת המדינה
ולא לטובת הפרט. שקטי מאד צודק, כי באמת הסטודנטים לא יודעים למה הם מפגינים,
לא רואים מטר קדימה אחרי סיום הלימודים.
אני ממש לא מסכימה איתך רענן. גם אם שכר הלימוד ירד כפי שנקבע בדו”ח וינוגרד אחרי המאבק ב-98′ , לא תהיה כ ז א ת הצפה. אל תשכח שיש מבחנים וציוני התאמה. לא כל אחד מתקבל לפקולטה שהוא רוצה, ולא כל מי שלומד משפטים רוצה להיות עו”ד. יש אנשים (כמוני) שפשוט מעניין אותם ללמוד.
למה לאברכים משלמים, בעוד הם לא מכניסים לקופת המדינה כלום, נהפוכו רק לוקחים, ואני שעושה מילואים ומשלמת מיסים ומכניסה כסף למחזור הכלכלי המדיני צריכה לשלם סכומי שיא? ואגב המאבק הוא גם על השכר הדיפרנציאלי שועדת שוחט רוצה להנהיג וזה בכלל חמור.
הסטודנטים יודעים טוב מאוד למה הם נלחמים. תפסיקו לזלזל בהם, זה מעליב לכם את האינטיליגנציה.
הייתי בסביבות 19:00. כנראה שבגלל זה לא נפגשנו…
מהמארגנים הבנתי שהתמונה שאנחנו ראינו לא הייתה שונה מהותית ממה שהיה קודם.
מימיי לא הגבתי בשום מקום ואני גם מקווה שזו הפעם האחרונה אבל הפעם פשוט אי אפשר להתאפק. לפני כשנתיים ניסו גם כן הסטודנטים למחות על כך שלא מפחיתים את שכר הלימוד ואף מגדילים ועושים ועומדים לסגור כמה פקולטות באוניברסיטת תל אביב.
בזמנו החולצות היו שחורות ולא אדומות, והיחס למי שלא מוכן לקבל את דעתם היה בין כוחני למפחיד, עד כדי איומים שמי שישבור את השביתה, ייכנס ל”רשימה השחורה” של אגודת הסטודנטים (ואז מה? לא יתנו לי לאכול נקניקיה ביום הסטודנט? לא שמתי לב שהם עשו עוד משהו מועיל במאות השקלים שנאלצתי לשלם להם מדי שנה).
כשהחלטתי בכל זאת לשבור את השביתה ולהגיע לשיעור שהתקיים והיה חשוב לי להגיע אליו, קיבלתי עשרות טלפונים מאיימים במשך היום לפני השיעור ושיחת מקוממת במיוחד אחריו, בה נתבקשתי למסור את שמות הסטודנטים שכמוני שברו את השביתה, אבל לא העיזו להודות בכך לפני המארגנים (כמובן שלא מסרתי את שמותיהם).
ושתי סיבות היו לכך שהחלטתי לשבור את השביתה:
הראשונה, לא הסכמתי אז ואיננני מסכימה היום ששכר הלימוד האוניברסיטאי העומד על בערך 9,000 ש”ח לשנה, הוא הבעיה ואינני חושבת שאותו יש לתקוף.
השניה, והעיקרית היא שאני, כמו עוד כ”כ הרבה אנשים לטענתכם, למדתי משפטים. השביתה היתה כאשר היינו בשנה השלישית ללימודינו כך שכל אחד כבר ידע היכן הוא עומד לעשות את ההתמחות שלו וכל אחד כבר בחר את כיוון הקריירה שלו. אני בחרתי לעשות את ההתמחות שלי בתחום הפלילי הלא זוהר, במשרד ממשלתי עם משכורת נמוכה וזאת בגלל מה שלמדתי באותו שיעור שלגביו שברתי שביתה – חשיבותן של זכויות אדם, זכויות נאשמים, הבעיות הקשות של האזרח הקטן מול המערכת המדינתית השלמה. היום, שנתיים אחרי, סיימתי את ההתמחות ואני עומדת לחזור לשם בתור פרקליטה, בתנאים קשים, לשעות עבודה אינסופיות ולמשכורת נמוכה.
הכרתי את מי שעמדו מאחורי הטלפונים המאיימים, ידעתי היכן ההתמחויות שלהם, בכל מיני משרדי עורכי דין אזרחיים ומסחריים עם משכורות שמנות שנועדו לעשות אנשים עשירים, עשירים עוד יותר. שאלתי אותם, האם אחד מהם מתכוון לעשות התמחות באגודה לזכויות האזרח? באדם, טבע ודין? בתנועה לאיכות השלטון? במקום ההתמחות שלי? נאלמו דום, כמובן.
אז תקשיבו לאותו בחור מהמאמר ב”הארץ” שהוזכר כאן באחת התגובות. מדובר בחבורת ילדים שפשוט לא רוצים ללמוד. וזה ממקור ראשון. אם היה להם רצון אמיתי לעשות איזשהו שינוי, הוא היה בא לידי ביטוי בדרכים קצת יותר מעשיות ובוגרות. אין לי בעיה עם הפגנות, אך רק כאשר הן מצטרפות גם לפעולה אמיתית ולא כשהן עומדות לבדן, כפי שנוטה לקרות אצל הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב לפחות.
עם זאת, אני חייבת לציין את הגר שכאמור את לימודיה כבר סיימה, את הקריירה כבר החלה ועם זאת פעילה, היא לעולם לא מפסיקה להיות ועל כך, הערכתי הכנה.
עם זאת, הגרי, אולי כדאי לפעמים לחקור לעומק את המטרה והאנשים לפני שאת נכנסת כל כולך לעניין ובסוף מוצאת את עצמך מסתכסכת, שונאת, ואפילו מגיעה לכדי תביעות בבתי משפט עם אנשים שזמן קצר קודם לכן היו חברייך הטובים ביותר ועמדת לצידם בכל הנחישות וללא צל של ספק בצדקת דרכם ולאחר מכן התבדית. לא רוצה להיות זו שתנפץ לך את התמימות אבל את חייבת להתחיל לחשוד יותר באנשים או לא לשים את נפשך בכפם כל כך מהר.
ואת יודעת שהכל מאהבה…
הגר תקראי את תגובתה של “לא משנה”..חומר למחשבה.
אני הבאתי דעה מ”הארץ” כחומר למחשבה. אני מנסה להוציא את הפואנטה:
מה קורה לסטודנטים דקה אחרי שמסיימים ? מתמקמים במשרד מרווח??
צריך לבדוק לעומק לאן כל זה מוביל.זה מה שאני אומר
“לא משנה” יפתי,
קודם כל כבוד גדול הוא לי שהגבת לי בבלוג למרות שלא הגבת בשום מקום אחר אפעם 🙂
דבר שני רציתי להפנות אותך לשני מקומות:
1. שאמרתי לך שדיברנו בטלפון – בלוג של פרפיון:
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=979029
2. כאן תוכלי לקרוא קצת רקע על המאבק:
http://studentfight.org.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=445961
הגר לכבוד הוא לך שבבלוג שלך הענין של מאבק הסטודנטים
נחקר לעומק ומובאות דעות שונות, כי השאלה האם האידאולוגיה
ממשיכה גם אחרי הלימודים ובאופן מעשי.
מעניין אם ההתאחדות תתבע דיבה…
http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/577/459.html
כשמוציאים את האידיאולוגיה מהאיגודים המקצועיים, וטוענים כלפי חוץ שמוציאים את הפוליטיקה ונגמרות כל הבעיות, ההפגנות הופכות להיות סוג של פארסה.
רענן, אני לא יודעת מי החברים שלך. החברים שלי, לפני לימודים ואחרי לימודים ותוך כדי לימודים, רובם תורמים לחברה בצורה זו או אחרת – אם זה בהתנדבות, אם זה בפעילות ציבורית, אם זה בתרומות כספיות או בכל דרך אחרת.. הנקודה היא שאכפת להם.
דוגמא חיה וטובה היא “לא משנה” חברתי הטובה, שמוותרת על משכורת מנופחת של עו”ד בשביל לשרת במוסד ממשלתי כלשהו עם משכורת זעומה. למה? כי אכפת לה ממה שקורה כאן. גם לי איכפת ולעוד הרבה אנשים. אז די להגיד שכל הסטודנטים יהפכו לחלק מהקפיטל. כל בר דעת יודע שקפיטליזם זה רע במתכונת הנוכחית שלו. כן, גם הקומוניזם, הפן הסוציאליסטי, לא עבד. צריך למצוא דרך ביניים, כי המצב היום הולך ומעמיק את הפער בין השכבות.
אה כן ומי נדפק מיזה בסוף? אני אתה והיא! משלמי המיסים-הסטודנטים-המילואימניקים.
לי נמאס ואני לא חושבת שכל הסטודנטים מפונקים כאלה. בכלל לא. למעשה רובם חיים בחירבות כמו חוראניים כי הם לא יכולים להרשות לעצמם יותר מיזה.
הייתה ועדת וינגרד, היא קבעה דברים. למה זה לא מיושם? לשם מה קמה הועדה? האם זה היה על מנת לסתום את המאבק ההוא ב-98? ואז להגיד- כשנגיע לגשר נעבור אותו? נמאס מתרבות הסמוך על סמוך הזאת. רואים כמה היא פוגעת בחברה – בצבא, בפוליטיקה וגם ברמת החיים היומיומית.
יש גם סטודנטים שנשבו ברעל הקפיטל:
http://www.ezrachim.org.il/
לצערי…
הכרתי פעם מישהו שהיה נוהג לדבר בגנותם של סטודנטים למשפטים. לא יכולתי לחשוב שיש גרעין של אמת בדבריו לאור העובדה שחלק ניכר מהסטודנטים למשפטים ביום מן הימים נהיים עו”ד, ואין צורך להרחיב את הדיבור באשר לדעה הציבורית באשר לעו”ד. עם הזמן הבנתי שלא מדובר בחולי של סטודנטים למשפטים בלבד, אלא שכל הסטודנטים הם אותו הדבר (פחות או יותר).
כך שאני לא אדבר בגנותם של סטודנטים למשפטים, אם כי הייתי ממליץ לעו”ד/מתמחה לצאת מנקודת הנחה שלא כולם עובדים במשרדים יוקרתיים. הרבה מאוד סטודנטים אפילו לא יכולים לחלום על משרה בפרקליטות המדינה (אני כשלעצמי לא מבין איך מישהו ירצה לעבוד בגוף שלא מטיל ספק בכלום, אבל זה רק אני).
רוב הסטודנטים לומדים מקצועות שברגע שהם יצאו מהאוניברסיטה הם יחזרו למלצר, לעבוד בבר או בשמירה בתקווה שביום מן הימים התעודה שלהם תהיה שווה מעט יותר מהנייר האיכותי שהיא מודפסת עליו.
העובדה שאת בחרת לשבור שביתה לא מצדיקה סנקציות נגדך, אם כי אני בהחלט מבין את המרמור, אבל היא לא מציגה אותך באור חיובי וזה לא משהו שאני הייתי מתגאה בו או מדבר עליו בגלוי – את בחרת להתמודד עם הבעיה ולנסות להגן עליה, כפי שבפרקליטות המדינה נהנים להגן רוב הזמן גם על תיקים אבודים – בסה”כ משלם המסים הוא זה שנושא בהוצאות.
נראה לי שרוב הסטודנטים די רוצים ללמוד – או לפחות רוצים ללמוד פחות או יותר באותה המידה (ואגב, עליך היה אפשר לומר שאת פשוט מהבחורות הלחוצות שנחרדות מהאפשרות שהן יאלצו להפסיד לימודים בגלל שביתות מיותרות, הלא כן? זו תהיה דעה מבוססת באותה המידה. חכמים היזהרו בדבריכם).
שכר הלימוד שעומד על 9,000 ש”ח בישראל איננו הבעיה היחידה, את מתכוונת. חלק מהבעיות כבר ציינתי אצלי בבלוג – אבל נראה לי שאם רוצים להעלות את שכר הלימוד ב70% הבעיה מחריפה קצת, לא?
16,000 ש”ח זה אומר הכבדת העלות במאות ש”ח מדי חודש.
אני כשהייתי סטודנט הייתה לי עבודה טובה – הרווחתי כ-2,400 ש”ח בשתי משרות שבועיות. אני מכיר סטודנטים שעובדים שלוש וארבע פעמים בשבוע כדי להגיע לסכום הזה.
בי התחשבו בתקופת המבחנים – אני מכיר כאלה שלא יורקים עליהם.
לא ייתכן שהמדינה שלנו תעלה את שכר הלימוד בטענות פופליסטיות כאילו הסטודנטים משלמים מעט. כי הם לא.
רוב הסטודנטים כאן נתנו למדינה שלוש מהשנים הכי יפות מהחיים שלהם. המינימום שהמדינה הזו צריכה לעשות היא להכיר תודה ולממן להם לימודים גבוהים- בסופו של דבר זה יועיל גם לה.
אני אומר שזה מינימום – כי יש כאלה שמקבלים את זה גם בלי לשרת בצבא. אני אומר שזה מינימום כי יש מדינות שנותנות לימודים חינם ומלגת קיום לכל סטודנט – כי הן מכירות בחשיבות ההשכלה הגבוהה.
וכאן? לא רק שלא נותנים, אלא עוד לוקחים עוד? כדי שיהיה אפשר להוריד את המע”מ על הפלאזמות???
ואת עוד מתגאה בכך ששברת שביתה?
עוד דוגמא וחומר למחשבה: הפרסומת של מכללת דארבי.
הפרסומת מטיפה לקריירה דורסנית וכלל לא מעוררת אמפטיה לדעתי.
השאלה: כמה אנשים חושבים בסגנון “דארבי”. כנראה שדי הרבה.
אז מה אם יש לך חברה “לא משנה” ועוד שתיים וחצי שתורמות.
האם הלך הרוח של הצטרפות לקפיטל יום אחרי הלימודים היא גורפת?
ניתן לבדוק זאת סטטיסטית. לצערי התשובה לכך היא חיובית. ישראל
הוכיחה שארה”ב היא המודל שלה :מטלויזיה רדודה ועד קריירה.
אז כנראה שיש צורך בהרבה מעבר לשכל”ד סטודנטים, ולשם הבהרה:
אין לי בעיה שזה ירד(טוב גם בשבילי),השאלה מה מעבר והיכן הצביעות
במאבקם.כן, צריך לשאול גם שאלות קשות ולא פופולאריות.
טעיתם טעות טועים טעיתי.
לפעמים אני פשוט מצטער שאני רק צריך לכתוב.
הייתי רוצה מיקרופון או מגפון ולצעוק לכם די
מספיק עם הטמטום.איך בקלות כזו אנשים נגררים
להלך מחשבה רדודה
לראיה צרה כול כך של מה שקורה כאן במדינה.
תרשו לי לשאול אתכם חברי המלומדים והלומדים.
האם אתם חושבים שגובה שכר הלימוד הוא הבעיה
של הסטודנטים. {מי שאמר כן לא יודע על מה הוא מדבר}
לא כמובן. גם עם ירידו את שכר הלימוד ל5000 ש”ח
עדיין יפרצו מהומות אחרי שנה שנתיים.ועוד ועדה
ועוד שביתה. ומי יודעה למה? לא להתפרץ אחד אחד.
המשווה מאד פשוטה . לתואר ראשון לומדים 4 שנים.
36000=4×9000 שכר לימוד
x48= 1920004000 שכר דירה פלוס מסים
14400= 30048x נסיעות
48000 = 1000×48 אוכל
72000= 1500 48x תרבות תרופת שונות
ביחד בערכה זעירה יוצא לעשות תואר ראשון 332400 ש”ח
וכאן מגיעה עוד שאלה כמה זמן ייקח לכם לצבור סכום כזה
נקי ממסים אחרי שתגמרו ללמוד ? אני יגיד לכם.
20 שנה אתם מבינים 20 שנה שוב 20שנה. פקינג 20 שנה
תאמינו לי לסטודנטים לא היה אכפת לשלם גם 20000 ש”ח
לשנה אם רק הם היו יודעים שאחרי שהם מסיימים ללמוד
תהיה להם עבודה מכניסה שיכלו לחיות ממנה ולכסות את שנות
הלימוד בשנה שנתיים עבודה.
אבל לא רבותיי כול מה שמחכה להם זה עבודה בשכר מינימום פלוס..
קחו את הגר כדוגמה היא למדה ועכשיו היא עובדת ואין לה כסף ללימודים
או להקים משפחה או לטייל או כל דבר אחר לצורך העניין. איפה כול ההשקעה
שהיא השקיעה בלימודים ?
לרכוש בית שלושים שנה. מכונית חמש שנים טיול שנתיים עבודה
מה זה צריך להיות. בח”ל זה לא כך אני לא יודע כמה הם משלמים ללימודים
אני רק יודע שמי שרכש השכלה חי בכבוד ומצבו הכלכלי מאפשר לו ליהנות .
מהחיים להגישם את החלומות שלו.
פה רואים רק את התווך הקצר. תעשה לי הנחה בבקשה .כמו בשוק דבילים
הפתרון הוא לדרוש ולהפגין כדי שהשכר יעלה .ושיפסיקו לעשוק אותנו המעבדים
ולעשות מאתנו עבדים .כדי שמספר משפחות יעשרו את הונם בעוד כמה מיליונים
וגם הממשלה במסיה המוזרים.יכלו לפחות לפתור את הלומדים ממסים לפחות בסכום
שהוציאו בזמן הלימודים. אחרי הכול ההשכלה שלנו תורמת לייצור ולכלכלה.
על זה צריכים הסטודנטים וכל אחד מאתינו להפגין לנתץ ולשבור.
איתי – הרסס תוקן. תודה על תשומת הלב 🙂
רענן, אם אתה דואג להצפה, אז תעשה מעשה, אל תלך ללמוד ואל תשלח את ילדיך ללמוד.