לא לחתום על ההסכם!

גיל לוקסנבורג דוגמן הבית של המאבק.

לא טיפסנו כל כך גבוה כדי ליפול כל כך חזק. אסור לחתום על ההסכם המביש הזה. אם חותמים זה אומר שכל השביתה הזאת הייתה לחינם ושבעתיד כנראה ששוב תהיה שביתה כזאת שתפגע בעוד ועוד אנשים. זה הזמן, וזה המחיר שהסטודנטים של היום משלמים עבור הדורות הבאים של הסטודנטים במדינת ישראל.
עדיף לוותר על הסימסטר אחד מאשר לוותר על עתיד ההשכלה הגבוהה.

חוות דעת של עו”ד יעל ברדה – מומחית למשפט מנהלי וציבורי: (מתוך טוקבק בוואינט)

כעורכת דין המתמחה במשפט מנהלי וציבורי, נתבקשתי לתת חוות דעת על נוסח ההסכם. קראתי את הערותיו של עורך דין בן צור וברצוני להתייחס אליהם, בנוסף לסעיפי ההסכם עצמו .
תחילה אגיב להסכם כולו ואחר כך אציע פרשנות לכל סעיף ספציפי. ישנם סעיפים אליהם לא אתייחס מכיוון שאין לפני את הנתונים והמסמכים הנדרשים על מנת להגיב עליהם.
ראשית, הסכם זה מאשר בפועל את הכרעותיה של ועדת שוחט על הרכבה, מכיר בלגיטימציה שלה, הן בנושא שכר הלימוד והן בנושאים אחרים .
בנושא שכר הלימוד, לאחר הגשת המלצותיה של הועדה, תיערך הידברות. ההדברות תסתיים בהמלצות מוסכמות שיוגשו לממשלה. כלומר – יגישו לסטודנטים טיוטה להערות. המסגרת תיקבע באופן בלעדי על ידי ועדת שוחט ובסופו של דבר אפשר יהיה לעשות תיקונים, לא שינויים מבניים כלשהם במתווה שהועדה תציע.
שנית, אין כל מנגנון לאכיפת ההסכמות הללו, פנייה לבית משפט תהיה מורכבת ביותר ולעניות דעתי, תיק כזה יהיה אבוד מראש.
מבחינה ציבורית, הויכוח יהפוך לויכוח פרוצדורלי ולא מהותי – כן דיברו איתנו או לא דיברו איתנו, אנחנו לא מסכימים לסעיף 4 ב. במצב דברים זה, שבו ההתנהלות היא פרוצדורלית, יהיה קשה מאוד להעביר מסרים מהותיים לציבור הסטודנטים, לתקשורת, לציבור בכלל ולחברי הכנסת שהיום תומכים בכם.
בתי המשפט אינם נוהגים להתערב בהחלטות מנהליות, ועושים זאת רק במקרים של חוסר סבירות קיצוני או הפרות של ממש. על כן למעשה, פנייה לבית משפט איננה אופציה.
אפשרות אחרת, שאיננה פותרת את בעיית הלגיטימציה של הועדה ואת עקרון “הטיוטה להערות” שתגיש, אולם לפחות מייצר חסם בעל משמעות על הועדה, הוא מנגנון בוררות כלשהו, או הקמה של ועדה משותפת לנושא שכר הלימוד שכוללת נציגות סטודנטים שתוביל להסכמה.
מה קורה אם לא מגיעים להסכמות ואין מנגנון בוררות – ההמלצות של שוחט יונחו על שולחן הממשלה. האופציה שלכם אז – רק שביתה ומאבק נוסף. האם התנאים יהיו בשלים לכך?
סעיף 1 איננו מהווה ניצחון בשום מובן, אלא התייחסות בלבד, שאיננה מחייבת .
הבעיה העיקרית שלו, היא העדר האופציות מלבד החזרה לאותה נקודה עצמה .
יש פתרונות לכך ובעיני, חשוב מאוד לעגן את הישגי המאבק הזה.

סעיף 2 :
יוחזרו מיליארד שקלים ללא לוח זמנים. פירוש הדבר הוא שלא ניתן שוב לאכוף את הסעיף הזה. “מהירות ראויה” ו”בשנים הקרובות” אינם מדויקים מספיק. כאשר מדובר בתקצוב, מלבד סכום התקציב עצמו, לוח הזמנים הוא החיוני ביותר . האלמנט השני הוא העדר המקורות התקציביים. דבר נוסף שיש לחשוב עליו – הניסוח המעורפל הזה מאפשר הקפאה של מעבר התקציב בקלות רבה דרך חוק ההסדרים. אתם צריכים לדעת, כמה, מתי, מאיפה ודרך מי עובר הכסף .
סעיף 3 למעשה אומר ששכל הלימוד ישתנה בשנת תשס”ט. זה אומר שההישג היחידי הבטוח במאבק הזה הוא זה שלא יעלו את שכל הלימוד בשנה הבאה. זהו הישג יפה, אך לטעמי, איננו מספק.

לגבי סעיף ו לנספח – מצביעים על התקציב בנובמבר 2007 – פירושו של דבר שאם לא תגיעו להסכמות, יהיה מסובך ביותר לארגן את הסטודנטים לשביתה או מאבק נוסף במהלך הקיץ או החודש הראשון ללימודים בתשס”ח.

הצעתי היא שלא לקבל הסכם זה בלשונו המעורפלת ולדרוש פירוט מדויק של הדברים שציינתי לעיל. אינני יודעת אם נציגי הסטודנטים החליטו לוותר על נציגות סטודנטים בועדת שוחט, שכן בעיני מדובר בעניין חשוב ביותר. אם כן, נדרשת עבודת ניסוח מדוייקת יותר המעגנת את זכויותיכם והאפשרויות העומדות בפניכם. כפי שזה נראה עכשיו, בית משפט איננו אופציה כלל וכל אי הסכמה תחזיר אתכם לנקודת אפס בהקשר של 1. קבלת הכרעות 2. הרפורמה בשכר הלימוד
לגבי השבת המיליארד ש”ח, ללא לוח זמנים ומקורות, זה יכול לקחת גם עשור.
הייתי דורשת לוח זמנים ומקורות. זה גם יחייב את המקורות התקציביים לנקוט עמדה .
הגעתם להשגים אדירים מבחינה ציבורית ובעיני ההסכם הזה יחליש אתכם, פוליטית וציבורית כיוון שאיננו מעגן את זכויותיכם מספיק ובמקרה של כשלון ההסכמות, אבק נוסף סביב יישומו יהיה פרוצדורלי בלבד ולא מהותי ויהיה במסגרת מתווה שתקבע הועדה – סימפטום “הטיוטה להערות”.

בברכה ובהצלחה
עו”ד יעל ברדה
במשפט מנהלי וציבורי

ההסכם

הודעה לעיתונות מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט

הסטודנטים פיצחו את השיטה

סבר פלוצקר – נאו-ראליזם