דירה להשכיר

אני שוב מחפשת דירה. הבונבוניירה שלי קטנה עלי בשתי מידות ואני חייבת ספייס. החוזה שלי אמנם נגמר עוד 5 חודשים, אבל בהתחשב במצב שוק הדירות בת”א זה זמן טוב להתחיל לחפש. שלשום הלכתי לראות דירה בביניין לידי ששיפצו. מהחלון שלי ראיתי מרפסות ענק ומטבחים מעוצבים. בחזית הביניין מופיע טלפון + “דירות פאר לרציניים בלבד”. אני בחורה רצינית, התקשרתי ובאתי לראות. פתאום הרגשתי שהקופסאת נעליים שלי מרווחת. דירות חדר עם גלריה. מרפסות מחולקות באריחי זכוכית בינהם מפרידות בין דירונת לדירונת. המסדרונות נראים כמו כוורת, במבוך. אני נופלת מחצי מדרגה בחצי לחיצת יד לקבלן או למתווך או מי שלא יהיה וחוזרת הביתה עם זנב מקופל בין הרגליים.
לא נורא, אני מתעודדת. היום אני הולכת לראות דירה של מישהו שיש לו לופט פי שתיים מגודל הדירה שלי, ומסיבה שלא ברורה לי כלל ועיקר, רוצה לעזוב את הלופט המרווח שלו ואף להתחלף איתי בדירה?! מסמסת “לא שכחת?” הוא עונה ש”מה פתאום”, והופ הגיע כבר מחרתיים. לא יצא לי עדיין לראות את המועמדת הפוטנציאלית.

אמא מנסה לזרז עיניינים (1)

יש דירה של איזה דוד אחד, טוב הוא לא באמת דוד, הוא זה שפיספס את אמא לפני 30 וכמה שנים (וטוב שכך אחרת לא הייתי פה) יש לו דירה נחמדה, מבררת אם עדיין להשכרה. אני כבר בונה עליה כאופציה, למרות שהמיקום קצת לא נראה לי. אני? לגור בצפון העיר? מה לעזוב את חור התחת של תלביב? אבל מתחילה לחשוב ברצינות – שני חדרים מרווחת, מרפסת גדולה… בית, אמיתי.. לא צעד וחצי… בודקת קווים, איזה עולם יש מסביב, איפה יש לי חברים באיזור, ואיפה יש סושיות שפתוחות עד השעות הקטנות של הלילה..
טלפון: “הוא כבר במשא ומתן מתקדם למכירת הדירה”. פוף. אופציה שנעלמה כלא הייתה.

אמא מנסה לזרז עיניינים (2)
זו הייתה שיחה מההזויות שהיו לי איתה. זה התחיל אתמול- היא פגשה איזה חברה שלי מהתיכון ואמא שלה, בקופת חולים (כמה פולני!) טרחה לציין שה”חברה” שלי נכנסה לגניקולוג (טו מאץ’ אינפורמיישן מאם!) בקיצור כמו כל שיחה נהריינית טיפוסית מייד ריכולים. הבן שלה , האח של החברה, הוא עוזב דירה נחמדה בת”א, קרוב לאלנבי. לא יודעת כמה עולה. אומרת- מרווחת, אבל בלי מרפסת. 3 חדרים (אמא מה אני יעשה עם שלושה חדרים?? לא מספיק שיש לי שתי טלוויזיות ו-3 פלאפונים?). לא יודעת לא נשמע לי. אני זוכרת שהוא גר ממש בדרום העיר (כן גם בת”א הנהריינים ממשיכים לרכל על כל מי שנהרייני, ממש קומונה). אמא לוחצת שאני אתקשר.
אני: “אבל אמא לא בא לדבר איתו כ”כ”
אמא: “למה לא?”
אני: “לא יודעת לא בא לי”
אמא (הינה מתחילים הריכולים): “תגידי, הוא הומו נכון?”
אני (מזועזעת): “לא! אני יצאתי איתו…”
אמא: “מה באמת?”
___________________________________________________________

אני סילביו וסטרופל מחפשים דירת שנים חדרים, לפחות 50 מ”ר + מרפסת +מזגן + ריהוט במרכז העיר במחיר סביר ולא חירבה ורצוי משופצת. עם מעלית. אם אתם שומעים על משו, דברו אלי!