הכל כלול (חוץ מסקס סמים ורוקנרול)

בודרום, תורכיה

חזרתי לארץ… היה תענוג… שקט, נופים מדהימים, ים צלול, אוכל צבעוני וטעים… מושלם. אפילו הנוכחות הישראלית במלון lablanche בו שהינו הייתה כמעט לא מורגשת. המלון היה באמת מצויין ומומלץ בחום לכל מי שבא לו על הכל כלול בבודרום.

טסתי בלי גרוש עלי. יש לי שינאה איומה להחזיק עלי מזומנים. אך כמובן כבר שנחתנו הכרזתי שמחר אני עושה מסג’. אז הייתי צריכה להוציא כסף. ירדנו למרכז קטן, קילומר מהמלון, וחיפשנו כספומט. הלכנו והלכנו, ולא ראינו שום בנק. כשכמעט התייאשנו נשענו על איזה משהו שנראה כמו תא טלפון ציבורי. אבל לא! זה הכספומט שלהם.

כספומט טורכי

בהתחשב בעובדה שהלירה התורכית שווה 3.33 ש”ח, ובפרטיות שהם נותנים לאדם שמתעסק עם כספו, חשבתי שכלכלית, יש לנו מה ללמוד מהטורכים. אחרי יומיים זה עבר לי. נסענו לטיול עם מדריך בעיר. הוא סיפר לנו קצת על טורכיה ונגע טיפה בכלכלה הטורכית. שכר המינימום המשולם לעובד הוא 550 לירות טורכיות שזה 1831 ש”ח, המעסיק יכול להעביד את העבד שלו כמה שעות ביום שהוא רוצה, וגם כמה ימים בשבוע שבא לו. באותו שכר מגוחך. והמחירים? רק בשוק שבו הסתובבנו, המחירים היו בערך פי 2 משוק בארץ ואם חפצתם בכוס קפה בהמתנה למטוס הצ’ארטר המאחר שלכם בשדה התורכי, תאלצו למשכן את הבית שלכם, כי זה עולה לא פחות מ-25 שקל לכוס קפה קטנה ומעאפנה כמו מהמוכונות קפה שבדרך כלל חינם בעבודה, או שעולות 2 שקל. טירוף! מול העוני הרווח (אחרי ההרצאה שקיבלנו על כמה מסכנים נהגי האוטובוס שהתנאים שלהם אף מחורבנים יותר) צפינו בשטחים עצומים השייכים למשפחה השלישית העשירה בטורכיה, או במלון מפואר ששייך למשפחה השניה העשירה, כנראה שהפער הפך כל כך קיצוני עד שקשה לאדם הפשוט לצאת מהמדינה, כי חוששים שיברח לעבוד במקום אחר. כאילו דה?
לעשירים כמובן יש אישור לצאת מתי שבא להם. פשוטי העם יאלצו לעבור בירוקרטיה של כ-3 חודשים ואז אולי לקבל אשרת יציאה, כך סיפרו לנו כמה חבר’ה מקומיים ששוחנו איתם. ועכשיו ל- הידעת? באיזמיר (עיר גדולה ליד איסנטבול) יש קהילה יהודית המונה 23,000 איש. מהמם לא? מוסלמים ויהודים חיים יחד… כמעט כמו חתול שישן עם כלב.
אז כמובן שאחרי אותו היום, שעשה לי רע בלב לשמוע שבמדינה שעל פניה חילונית-מערבית-מפותחת, אנשים חיים בצורה מכפירה בלי תנאים סוציאליים בסיסיים, הערכתי את המדינה שלנו קצת יותר. גם זה עבר לי כמה ימים אחרי, שכבר נחתתי.
ביום האחרון הפלגנו לקוס שביוון. מצוידות באחרוני היורויים שלנו, חמושות בדעתינו לבזבז אותם עד תום. המחירים היו קצת יותר סבירים בשווקים, אך עדיין… לא כמו פה ליד הבית בשוק הכרמל. היה יפה בקוס – ארכיטקטורה מעודנת עם כבישים ומדרכות של אבנים טבעיות, הרבה תכלת וכחול, וסימטאות מטריפות עם צימחייה מגניבה. אבל יותר מכל, תפסה את עייני חנות אחת, מצחיקה…

רק מטריות, חנות שלמה!

זה שהם באיחוד האירופי לא נראה לי הופך אותם למקום עם פוטנציאל לחיים ארוכים של חנות מטריות. כמה גשם כבר יורד שם???

קשה לקום בבוקר, לחזור לשיגרה, לעבודה, לעשן הסמיך, לעייפות, לחדשות… אבל היה מרענן ומילא את המצברים כמו שצריך. מומלץ!

_________________________________________

חוצמיזה ובלי שום קשר, ליברמן עיצבן אותי היום. מאוד! זוכרים את המחקר שקבע שמוח שמאלני עובד אחרת ממוח ימני? הטוקבקים אף הם כאינדיקציה מראים שיש כנראה בסיס די מוצק להנחת היסוד שהנחתה את המחקר… גם ליברמן השר לעיניי טימטומים אסטרא-טמבלים נותן גושפנקא לתוצאות המשעשות. sad but true.