לא תמיד המשפט הזה נכון. לא תמיד החברים שלך משקפים אותך. מעט מאוד פעמים בחיינו מזדמן לנו לבדוק את החברים שלנו אם בכלל. חבר לא נמדד בכמה הוא יוצא לבלות איתך או בא לישיבות אצלך בסלון. לא תמיד נופלת בחלקינו ההזדמנות האמיתית לבחון – עד כמה החבר/ה הוא/היא חבר/ה טוב/ה?
אני באופן אישי עושה ניפוי וניקוי ביומולדת שלי. מי ששכח, או מי שהוזמן ולא בא, אוטומטית נמחק מהספר טלפונים שלי ובזיכרוני נחרט איקס אדום בוהק בצמוד לשמו. כשראיתי את הכתבה הזאת, על הבחור שטייל בבודרום ובקוס (כן, אותו מסלול כמו שלי), הותקף, וננטש על ידי “חבריו” לא נמלאתי רק בזעם, אלא גם ברגשות הזדהות ונוסטלגיה, מהסוג הלא נעים.
לפני שנתיים בערך, טסתי לתאילנד עם חברה מהצבא. חברה קראתי לה, לבחורה הזאת שחלקה איתי קיר משותף במשרד אגף מבצעים של חיל הים במשך שנה. לפני שיצאנו מהארץ יחד לטיול הגדול, עם כרטיס פתוח לשנה, הבטחנו שתינו כמה דברים, בינהם לא לעשות סמים ולא לעזוב אחת את השניה. חודש אחרי טיולים מהנים ונופים מרהיבים, הגענו לנפוש בקופנגן. יום לפני שעזבנו את האי עברתי תאונה קשה. מאוד. מי שלא מכיר את הסיפור המלא יאלץ לחכות לסרט (אגב אני מחפשת תסריטאי שיכתוב איתי, אם מישהו מכיר, אה וגם תקציב 🙂 ).
את החברה ראיתי שעתיים אחרי התאונה כשכבר הובהלתי לסוגשל בית-חולים-שדה משנות התרפפ”ו באי. היא התלוותה אלי לשם וגם לתחנת המשטרה להגיש תלונה. אחרי מעל ליממה שלא ישנתי, הגיעו חב”דניקים שנשלחו ע”י השגרירות לחלץ אותי מהאי ולאשפז אותי בבי”ח נורמאלי. כשהם הגיעו, חברתי בילתה אי שם בחוף בעוד אני ניסיתי לנקות את הפצעים מהחול שנדבק אליהם.
החב”דניקים האיצו בי לקחת את הדברים ולהסתלק איתם על ספיד בואוט לאי הסמוך קוסמוי. נאלצתי להשאיר לה פתק, שתבוא לשם בכוחות עצמה. בכוחותי האחרונים, עוד שילמתי על הלילה האחרון שלנו בבונגלוס בקופנגן ונתתי לחב”דניקים לסחוב אותי ואת הציודים שלי. חמישה ימים שכבתי בבית החולים. אפילו סמס אחד לא קיבלתי ממנה, שלא לדבר על ביקורים. השגרירות שקלטו את מצבי הנפשי ההולך ומדרדר שלחו אלי איזו ישראלית חביבה שחיה בקוסמוי, בערך בגיל של הורי, שתבוא לבקר אותי בבית חולים.
היא הייתה מקסימה, באמת. הביאה לי שוקולדים ומסטיקים וישבה איתי כמה שעות כל יום. ביום השלישי כשדעתי כבר נטרפה עלי, בקשתי מאבא שלי שיבוא לקחת אותי. תוך פחות מ-48 שעות הוא הגיע ואז סופסוף נרגעתי. הישראלית ההיא, עזרה לי עם השיחרור מבית החולים (כמובן שהביטוח בארץ עשה לי בעיות עם התשלום, מה שגרם לסיבוכים ולזה שקיבלתי טלפונים מהמשטרה ושכמעט לא שיחררו אותי משם), מצאה לי ולאבא מלון והייתה איתי בקשר יומיומי עד שאבא החזיר אותי לארץ.
הסוויטה שלי בבית החולים “תאי אינטרנשיונל” בקוסמוי. כן, זה היה חדר פרטי 🙂
כשהגעתי למלון, נותרו עוד 3 שעות עד שאבא שלי הגיע לאי. דדתי לחוף מחפשת מקום לאכול. למרבה ההפתעה שמעתי מישהי קוראת בשמי. זו הייתה היא – “החברה”, ישבה על מרפסת הלובי של המלון הצמוד. כח לריב לא היה לי כמובן, ומתוך הבדידות התהומית הזמנתי אותה להצטרף אלי לארוחה. “אני צריכה לחרבן” היא אמרה והסתלקה במעלה המדרגות. לימים, היא תספר לי שהייתה מסטולה ולא הבינה בכלל מה קורה סביבה, ושבכלל כל התאונה שלי הלחיצה אותה נורא והיא לא ידעה איך להתמודד איתה.
על הבחורה הזאת יש לי איקס כזה גדול שגם הלווין של גוגל ארת’ יכול לקלוט בלי בעיה. אני באופן אישי, לא הייתי זזה ממיטתה בבית החולים, במיוחד כשבחדר שהיה איכותי יותר מכל מקום שישנו בו, הייתה מיטה נוספת. על המסכן הזה שננטש בקוס לא נשאר לי אלה לרחם ולהזדהות, כי אנשים הם חראות, פחדנים, אגואיסטים ולא באמת יודעים חברות מה היא. אני מאחלת לו רפואה שלמה ושאת ה”חברים” שנטשו, שינטוש גם הוא.
הגר. אם הייתי יודע שאת עומדת לכתוב מס’ פוסטים בתקופה כל כך קצרה הייתי משתדל לממן
לך עוד חופשות…
לעניין עצמו: המשפט ” חברים יש רק באגד” יותר ויותר תופס כאן במדינה המעוותת הזאת וחייבים להשלים עם זה.
אנשים הם אינטרסנטים ויהיו אולטרא צבועים איתך כשהם צריכים אותך. וברגע שמשהו ישתבש “חפשי את החברים שלך”
מפלגת עלה ירוק מחוק היא דוגמא נהדרת לא לאולטרא צביעות אלא למגה צביעות.
מה שהם עשו לך, מה שהם עשו לדורית ועוד לרבים וטובים לא יישכח (ותאמיני לי יש דברים רבים שטרם סופרו,אבל יסופרו!).
הלקח שלי לגבי חברות צבועה היא לחשוף את הצבועים ומה שיותר לעומק, עד שיתקלף כל הצבע
ויראו את כל שכבות הצביעות. זה כמו רכב שנראה צבוע למשעי עד שמבחינים בתיקוני הצבע במריחות,
בשכבות צבע. אבל ברגע שמצליחים לעלות על תיקוני צבע במכונית גמורה, מי ייקח את הרכב??
כבר לא ניתן יהיה לרמות יותר. הרכב שרוף. כך גם האדם הצבוע-שרוף הוא!, אפילו יש לו קוקו…
הגר יקרה,
אני נהנה לקרוא את הפוסטים שלך.
פה ושם יש המון רמזים לשחיתות הגדולה של בכירי עלה ירוק, אבל מישהו כמוני שלא מצוי בפרטים, ולא שייך למפלגה – בכלל לא מבין במה מדובר.
האם תוכלי להסביר מה כל כך רקוב שם? גנבו את הכסף? מי גנב? מי מעל?
תני איזה פוסט הבהרה, בבקשה…
יותם התם
ליותם התם: רב הנסתר על הנגלה בעלה המחוק והרקוב!!
רבים העשבים השוטים מהעלים ה”טובים”!!
רבים השוטים והכאילו “גזברים” מבעלי יכולת באמת!!
אני מציע לך שתבדוק בפוסטים הקודמים והאמיצים של הגר. יש שם יותר אינפורמציה
על העלה המחוק והרקוב מבכל העיתונות הכתובה ביחד!
וגם, תמתין לחורף, יש רמזים לפוסטים חמים אמיצים ובועטים במיוחד בעניין….
משהו בסיפור של ההוא מקוס לא הכי מסתדר לי.
הוא אומר שתקפו אותו כי הוא ישראלי? אז למה תקפו רק אותו? הוא הלך עם החברים שלו, לא?
אפשר גם לתהות למה לאלבנים לתקוף ישראלים, אבל זו סתם תהייה כללית, יש אנשים שתוקפים אחרים סתם כך.
לדעתי אותו אחד שהותקף מכיוון שהוא ישראלי התחיל עם מישהי שהוא לא היה אמור להתחיל או זרק איזו מילה שהוא לא היה אמור לזרוק.
לישראלים, בארץ ובחו”ל יש פה גדול המון חוצפה (וממש לא במובן הטוב של המילה) וחוסר הבנה בסיסי של תרבויות זרות, גם כאלו שנמצאות לנו ממש במרחק יריקה (ואם נדייק, בעיקר של תרבויות שנמצאות לנו כאן במרחק יריקה).
הישראלי לעולם חשוד!
אני גם לא מאשים את החברים שלו שהם לא נשארו איתו. קודם כל, חבר אחד כן נשאר איתו. שנית, קוס זה לא תאילנד. נוסף לכך הם בטח טסו לשם בצ’ארטר – אם הם לא היו תופסים את הטיסה חזרה, הם היו צריכים לקנות כרטיס נוסף. הישראלי שנשאר לא נשאר בגלל שהוא היה פצוע, אלא בגלל שהוא עוכב על ידי המשטרה להעיד במשפט של התוקפים.
אבל בלי שום קשר – בני אדם הם חארות. עם גרזן הייתי עולה על כולם – ויפה שעה אחת קודם!
רענן – לא מימנת לי גם את החופשה הקודמת, ואם כל כך בא לך לממן את הבאה, אז היא בינואר, למרומי האלפים האיטלקיים 🙂
יותם – כל מה שכתבתי נמצא פה ובבלוג הישן שלי אליו יש קישור בסרגל מצד שמאל בעמוד הראשי. את מה שלא כתבתי, אני פשוט לא יכולה לכתוב…
רון – תביא גרזן ואני יוצאת איתך לכסח את כווווווווווווווולם באשר הם!
בנתיים תמשיך לגרזן אותם ברשת 🙂
יותם- יש לך מליון ומאתים אלף סיבות לקרא את הפוסטים הקודמים והאמיצימרמנים.
אני בטוח שרק החומר המוזכר בפוסטים היו כבר מזמן מחייבים הרשעה חמורה את יו”ר העלה המחוק
את הפודל שלו ועוד כמה קומבינטורים.
רוצה סיבה אחת מתוך מליון מאתיים אלף:
ממתי ממנים פודל צייתן ועילג שעשה כמה קורסים במדעי הדשא לתפקיד “גזבר” מפלגה,ללא כל תהליך דמוקרטי??.
הרי לאיש אין מושג בכספים מעולם לא עסק בכך בעבר ובהווה!, כל שעשה הוא ציות ותיוק!, הכל בגלל שיש לו קומבינות עם יו”ר המפלגה???
ממתי פודל כזה מכניס לכיסו לפחות 40,000 ש”ח (כך פורסם ברשת,חלק עדיין לא פורסם…) בלי שהתהליך יעבור הצבעה כלשהי, הודעה לבוחרים, משהו?!
עו”ד ליאור פרי עם כל הביקורת שיש לי עליו קיבל 10,000 ש”ח לפי כל הפרסומים. תרומתו למפלגע ,
עם כל הביקורת שלי אליו גדולה פי כמה מהפודל של היו”ר שלא מבין מהחיים שלו ומשמש כעציץ (לא של קאנביס).
מובן שהגר קרעה את התחת, היא ניחנת בכריזמה ואנרגיות בלתי נידלות והביאה לעלה הרבה יותר מצביעים מהפודל העילג של היו”ר!.
מי קבע שלייבוביץ יקבל הרבה יותר מהגר הרבה יותר מליאור פרי , על סמך מה?? רק על סמך קומבינות????
את כזו צבועה ופחדנית.
כל מה שכתבת על החברה הזו שלך את הרי עושה לאחרים.
אני יודע מנסיון אישי, מנסיבות הפרידה של הקשר הקצר שהיה לנו, ומהצורה בה הגבת לכל נסיבות בהן לא היית מרכז תשומת הלב, או הרגשת חוסר בטחון מינימילי.
גם לי אין כח להתווכח, אבל על פוסט יומרני ומתלהם מהסוג הזה יש רק לומר “הפוסל במומו פוסל”.
Grow the fuck up.
אוי איתי, מתי תתגבר על זה ששברתי לך את הלב?
יאללה דפדף הלאה, זה היה לפני שנים, וכל מה שאתה כותב עלי, זה מה שאתה – אגוצנט חסר תקנות.
מה קרה שאין לך כח להתווכח? הרי זה הלחם שלך. זה רק בגלל שאין שום בסיס לשטויות שאתה כותב ושמעולם לא הכרת אותי באמת, היית רק עסוק באיך אתה רואה את הדברים ואין לזה קשר למציאות.
אבל לי, בניגוד אליך, באמת אין כח להתווכח.
לאיתי , הגדולים שבלוחמי הצדק השאירו מאחוריהם לבבות שבורים.
אסור לעצור את הגר רק בגלל טעויות או לא טעויות שעשתה בעבר בתחום הבינאישי.
היום שאני מסתובב בין מצביעי עלה רקוב לשעבר ורואה איזו בורות הייתה לפני הבלוג של הגר
(גם של ערן ורד!) אני מבין איזו שליחות גדולה יש להגר , איזה תפקיד חשוב ייעדה ההסיטוריה
לפילפלית הג’ינג’ית הזאת בחשיפת השקר הגדול של הקוקו ופודלו.
עם כל מה שנפגעת מהגר איתי ,יש להסתכל על העיקר ולתפל להניח בינתיים…
גם צ’רצ’יל לא היה מושלם, גם רוזוולט לא, מובן שגם זליכה לא. אך לכל מי שהזכרתי
תפקיד גדול בשינוי התודעה האנושית. אלו הן הפרופורציות הנדרשות…