גרסה אחרונה וערוכה
16/11/07
7 לילות
ידיעות אחרונות
וככה זה נראה בהתחלה, מה שנקרא פירסט דראפט
צנח לו בדלדל
או
אודים עשנים…
“אמא ואבא שלום וסליחה. לא באתי לבקר אתכם כבר חודש, אבל תצטרכו לסלוח לי לעוד שעה כי אני עולה למעלה להתייחד עם סיגי, יש לנו כמה מילים לכתוב”. כמו רבים מכם, גם ההורים שלי שונאים סיגריות, לכן את הקומה למעלה הקצנו כפינת עישון. בבית חונכתי לכבד אנשים בכלל, ובפרט – אם הסיגריות שלי מפריעות למישהו, לכבות או להתרחק. אני גם לא מעשנת בקרבת ילדים או נשים בהריון. ברחוב אני זורקת את הבדל בפח ולא על המדרכה. אפילו שאני גרה באלנבי.
יסוד החינוך שקיבלתי לשוויון וכבוד, התנפץ לי בפרצוף בשבוע שעבר. “מצטערים, אסור לעשן פה. לא, גם לא על הבר… לא, גם בשירותים אסור לעשן” אמרה לי המארחת בפאב בחיוך מתנצל. ערב שלם ישבתי וסבלתי. את הבירה שלי לא יכולתי לפנק בליטופי עשן מסתלסלים, ועל הייגר ויתרתי. כי שוט בלי סיגריה זה ממש לא שווה. מהארוחה לא נהניתי כי לא יכולתי לקנח במקלון הסרטן החביב עלי. האמת, כל חווית היציאה נהרסה לי.
אז נכון, אתם צודקים, זה חוק נהדר. אתם לא באמת צריכים לסבול את העשן שלי. בחרתם לחיות חיים באוויר נקי (בתל אביב, בחיפה, עיר הבה”דים, או כל מקום אחר). אבל למה אני, שתמיד כל כך התחשבתי בכם – הלא מעשנים, זוכה ליחס כל כך משפיל, מושלכת ומנודה ממקומות הבילוי רק כי חשקה נפשי בעשן?
כי אם בשוויון אנחנו חיים, זכויות הפרט הן חלק בלתי נפרד. כמו שזכותכם לאוויר נקי, נטול ניקוטין, זכותי לעשן. ועם זכותי גם חובתי – לכבות אם נתבקשתי. וחובתכם? חובתכם להלחם על זכויותיי ובמיוחד אם בזכויות המיעוט עסקינן.
בדיוק לפני כמה ימים התחלתי לדבר על גמילה. הסיבות הן לא בריאותיות וגם לא כלכליות, זה סך הכל השעון הביולוגי שמזכיר שהגיע הזמן להכין את גופי עבור חיים של מישהו אחר. את המישהו האחר הזה אני לא רוצה להביא לעולם כשהוא מכור מראש. אבל דבר אחד אני יודעת: גם אחרי שאגמל, ביציאות עם חברים לא אוותר על בירה עם סיגריה, בשום מחיר, גם אם זה יעלה לי בכרטיס טיסה לפריז.
לחתימה על העצומה קוראת לתיקון בחוק הדרקוני – האוסר עישון במקומות ציבורים, ולאפשר לבתי העסק הרוצים בכך להקצות עד 60% משטח המקום לטובת אוכלוסיית המעשנים.
טור (מניפסט המעשנים?) נאה!
ברכות על הבכורה, צימר-וומן! 🙂
מזל טוב.
לשמחתי בפאב השכונתי שלי לא ממש שמים זין (בינתיים לפחות) על החוק, אני מניח שלא מגיעים לשם כל מיני טיפוסים צדקניים שגם יתלוננו.
אני על העצומה חתמתי.
ואסיים באיחולי המוני טורים מוצלחים שישנו (ולו קצת) את העולם.
בפריז חוק שכזה יכנס לתוקף בעוד חודש וחצי. חפשי מקום אחר. שמעתי שבמצרים יש מאפרות על כל בר…
את באמת מאמינה שאחרי שתגמלי תוכלי לתת סיגריה פה ושם? בהצלחה.
אוף, בכל אירופה זה כמו ארצות הברית?? מה נהיה?!
הגר ברכותיי. לא הופתעתי שהגעת ךטור בעיתון הגדול במדינה, יש לך את זה.
אני מאד מקווה שתוכלי להשתמש בבמה זאת כדי לחשוף את כל שחיתויות העלה הרקוב ,הקוקו
והפודל הצייתן שלו.
בהצלחה
צודקת ב-100% מה זה כל הבלגן הזה עם העישון , למי זה בכלל מפריע אם אני מעשן בשולחן למעשנים בפאב , מסעדה , וכ”ו ובכלל מה זה כל העניין עם ” הכול ירוק ” “למחזר” “דלק ירוק ” את מי זה מעניין בכלל, כמה כבר מפריע אם הרכב שלי קצת רועש וטיפ טיפה מעשן, והרי אם היה אפשר אז בטח חברות הנפט והדלקים כבר מזמן היו מוצאים פיתרון טוב יותר לשימוש בנפט וככה היה נשאר להם המון נפט והם היו שומרים אותו כמה שהם רוצים ולא אומרים כל הזמן שזה יגמר עוד 40 -50 שנה, ובכלל הרי גם חברות הסיגריות היו אומרות לנו את האמת אם וחס ושלום היה מסוכן לעשן ואו חס ושלום לא בריא, ומה בכלל כולם חושבים שאם יכריחו אותי אז אני יעשן פחות חה חה חה …. אצלי בבית אפשר לעשן וזה בכלל לא מפריע לילדים שלי או לאישתי וכולם הרבה יותר רגועים , כי ידוע שסיגריות זה מרגיע ,שומר על דיאטה,זה גם מאד חברתי
והכי משגע אותי זה שכמה כבר מפריעה סיגריה אחת , רכב מעשן אחד,בקבוק פלסטיק אחד …….
זאת דעתי ואףףףף אחד לא יזיז אותי ממנה !!! 🙂
בהצלחה לעולם שמנסה להציל את עצמו, אני לא שותף
החוק של העישון אמנם אוסר על עישון בצורה קצת קיצונית ויש משהו בדברי אלה המתנגדים אך הדעה הרווחות,וזה מוכח מדעית- עישון זה מזיק, ועשן מכוניות ועשן של מפעלים וכדומה,גם בתור מעשנת אני יודעת עובדה זו. מעבר לכך זה העובדה שזה לא בריא לא תמנע מישהו כמו חברת סיגריות מלמכור את זה כי מהות חברת הסיגריות היא רווח כלכלי, בדיוק כמו שמוכרים לך אלכוהול ללא הגבלה למרות שזה לא בריא לכבד ולכליות ובמידה מוגזמת גורם להתכרות. נכון שזה לא נעים למעשנים קצת להיות מוגבלים אבל השהייה במועדונים או פאבים חנוקים מסיגריות ללא אוורור היא בלתי נסבלת, גם למעשנים בין סיגריה לסיגריה אז אני ממליצה- אמצע- הגבלת עישון גם בפאבים לאזורים שהוגדרו לכך ובנויים מבחינת אוורור וחי זאב עם כבש ויבוא שלום על העולם, לפחות בתחום הזה.
פעם, לפני הרבה שנים, אפשר היה לעשן באוטובוסים, ברכבת, בבתי הקולנוע, אפשר היה לעשן בכל מקום שרק נרצה. אפילו במטוס אפשר היה לעשן.
פעם, בסיקסטיז עשו מחקר, על הדור הבוגר דאז, שמצץ סיגריות בלי פילטר לבלי היכר, מטובלות בזפת בכמויות של פי כמה ממה שיש היום בסיגריות.
ואז המחקרים מצאו שזה מסרטן.
מאז ועד היום, מצאו מחקרים אחרים נוספים עוד דברים מסרטנים, יותר או פחות. בעצם העולם מתחלק לשניים עכשיו- מה שמצאו שמסרטן, ומה שעדיין לא חקרו וימצאו בעתיד שמסרטן.
בינתיים לסיגריות נוספו פילטרים, כמות הזפת בסיגריות ירדה במאות אחוזים, ואילו גיל התמותה הממוצע של הדור הבוגר דה היום, מגיע לאיזור ה-80 שזה בערך שליש יותר מממוצע התמותה בסיקסטיז.
בואו לא נסחף, אם רוצים משהו אמיתי ואקטואלי צריך לחקור שוב למה אנשים מקבלים סרטני ריאות. חשבת פעם על זיהום המפעלים? זיהום ממכוניות? כשיש אלטרנטיבות אחרות טבעיות וידידותיות לסביבה? הכל כסף בחיים, כולנו יודעים את האמת המכוערת, אבל ראבק – סיגריות לא עד כדי כך מזיקות. די לדמוניזציה על טבק וקנאביס!!!
יש רק בעיה אחת עם התזה שלך ש”רבאק – סיגריות לא עד כדי כך מזיקות”…שסיגריות כן עד כדי כך מזיקות. דרך אגב, סרטן ריאות הוא לא הסוג היחיד שהן תורמות לו.
אז אם מישהו רוצה לחיות בהכחשה זו אכן בעיה שלו, אבל זה לא אומר ששאר החברה צריכה לישר קו איתו ולא עם העובדות המדעיות.
מה שאני לא מבין זה מה הקשר של זיהום ממפעלים וזיהום ממכוניות לכל הענין? לא נתקלתי מעולם באף טענה שהסגריות הן הבעיה היחידה בעולם ושלא צריך להפחית זיהום ממפעלים ומכוניות. להפך. בנושאים האלה עוסקים גם בתקשורת וגם בתעשייה הרבה יותר מאשר בנושא הסיגריות.
אז כן, מבחינת חופש הפרט ראוי שיתאפשר לבעלי מקומות פרטיים להפעיל מקומות שמיועדים למעשנים, בכפוף לקריטריונים מסויימים, אבל אם האלטרנטיבות הן המצב הקודם והמצב הנוכחי, אז אין ספק שמבחינת טובת כלל האוכלוסיה, המצב הנוכחי עדיף. קודם כל שאנשים במדינה הזאת ילמדו להתחשב באנשים שמסביבם ובסביבה בכלל, ואח”כ אפשר למצוא פתרונות ספציפיים כדי שכולם ירגישו בנוח.
השאלה היא לא אם הסיגריות מזיקות, כי די ברור שהן כן. הבעיה עם הסיגריות שהן מזיקות לאחרים, או לכל הפחות שהן מסריחות, את האוויר שהם נושמים את הבגדים והשיער.
הבעיה עם החוק הזה, שעד כמה שהבנתי הוא מבית מדרשו של גלעד ארדן שידוע כפרלמנטר פופליסט (ולדעתי הוא גם לא חכם גדול), היא שהוא לא מתאים למציאות כאן.
רוב העסקים אינם בנויים להקצאת מקומות עישון.
וזה מרגיש כל כך אידיוטי ומקומם כי רוב האוכלוסייה שיושבת בבארים מעשנת, או לכל הפחות בכל שולחן יש כמה אנשים שמעשנים.
אם רוצים להגביל את זה למסעדות או קניונים זה הגיוני. אבל פאבים?
מרגיז, אבל הנה עוד סיבה למה לא לצאת מהבית.
תחשבו על היתרונות בחוק הזה —– הנה פנטזיה הזויה במיוחד שלי :
אסור לעשן בתוך העסק
חייבים לעשן
מעשנים מחוץ לעסק
בעל העסק שם שולחנות וכסאות מחוץ לעסק
מגיעים יותר אנשים לעסק – מעשנים ולא מעשנים
העירייה חייבת עכשיו להרחיב את המדרכות – שיהיה מקום לשולחנות וכסאות, הולכי רגל ואופניים
עכשיו הכביש יותר צר
יש פחות מקום למכוניות פרטיות
יש יותר אופניים
ואולי גם רכבת קלה
יש פחות זיהום – ויותר חניונים מחוץ לעיר
שמים ריצוף שוטף עיניים על המדרכה הרחבה
ות”א נראית עכשיו קצת כמו מינכן ……..
הגרצ ——– כל הכבוד על דריסת הרגל — אקפיד לקרוא כמובן !!
למעשנת ממעשנת בגמילה כפוייה,
אהבתי מאד לעשן, עישנתי מעל 30 שנה והיום אני כבר לא יכולה. כשעישנתי הרגשתי הנאה רבה ולא הבנתי בכלל על מה המהומה, הלא מדובר בגופי כמו גם בהחלטותי ובחירתי השפוייה.
אז בדרך נדפקה לי בלוטת התריס והתריס מוגף, אבל חוץ מזה נשאר הזכרון של ההנאה עם כל שאיפה של עשן.
כן, אני ממש מבינה את המחאה, צריך לאפשר פינה קטנה לנהנים מעישון ובאהבה רבה אני מאחלת לך רק בריאות.
מנגמלת כפוייה שנאלצה לקטוע את ההנאה שבעישון, החוקים של היום כבר לא מזיזים לי. אין לי צורך לצאת במחאה. אני כבר לא צריכה להאבק בחוקים. אך יש מלא נושאים אחרים, חברות הכבלים, הלווין, הסולולרי ועוד רבים אחרים שמזיקים באופן סמוי ולעיתים אף גלוי ומקצרים את השמחה שבחיים.
מגליה
בתור מעשן חדש יחסית, אני יכול להבין חוק שמגביל עישון ליד לא מעשנים. אבל החוק הזה… הוא אבסורד.
כל-כך אבסורד, עד שהוא גורם למצבים שהיו מצחיקים אם הם לא היו אמיתיים.
יום רביעי, 22:00 בלילה, מסעדה נחמדה בערב חגיגות הבוז’ולה (נו, הזמינו אותי, שאני לא אבוא?), המסעדה מלאה בתיקים צלחות ריקות וכוסות יין חצי מלאות על השולחנות ועל הבר, אך ריקה מאנשים. בחוץ יש יותר עשן ממה שקטר פחם ממוצע היה מפיק לפני 100 שנה. וככה נמשך הערב. כל חצי שעה-שעה המסעדה מתרוקנת, ומתמלאת מחדש. המארחת כבר לא מבדילה בין האנשים שנמצאים במסעדה, ועוד מחכים לעיקרית, לבין האנשים שמחכים בתור. אנשים מעשנים בצרורות, רק כדי שלא יצטרך לצאת שוב. כולם מקללים את החוק המטופש הזה. לא. זה בסדר. אני אעשן לבד. בבית. בחושך.
מזל טוב על הטור הגר 🙂
יוחאי.
לא יודע, אבל הטיעונים של ממש נשמעים דומים לטיעונים של המפעלים המזהמים או חברות הסלולר…
ממש עצוב הטור שלך.
עידן בהוראות שלוו לאתר הזה ולקודמו כתבה הגר שמעולם לא הבטיחה גן של שושנים לאיש,
לא לך וגם לא לי. לכן מומלץ להתפכח ולהעריך את דעותיה האמיצות של הגר גם אם אינן נראות לנו.
אל תשכח שעד לא מכבר לא העיז איש לכתוב דבר נגד שם טוב ושות’. הגר הייתה החלוצה (מקרב העשירייה, לא כולל ערן שעושה זאת בכשרון ), וגרמה לרבים להתפכח ממנו.
אגב מהכספים האדירים ששם טוב ליקט מכולנו הוא עושה טיולי שחיתות באירופה היקרה . תראה לבד:
http://ale-yarok.org.il/hebrew/category/%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa/
אם צריך לבחור כנגד מי להפלות (כי תמיד מישהו יפגע) – יש להפלות לטובת הלא-מעשנים.
זה שיש אנשים (לא את) שהנחת היסוד שלהם היא שהכי טבעי לעשן ומי שלא מעשן הוא ה”מוקצה” – זה פגום וזה גם בערך מה שאמרת שחינכו אותך אליו.
יצא שמסיבות חברתיות, שגררו סיבות כלכליות (חשבו שמעשנים=כסף ואז ראו שבאים הרבה מעשנים כי הלא-מעשנים ברחו, והסיקו שמעשנים=כסף והתחיל כדור שלג) המצב היה שקודם כל מעשנים, ואז יוצרים פינה ללא-מעשנים, בבתי קפה למשל. והפינה קטנה ומלאה, ומגיע אליה עשן, ולא נעים. ולפעמים היא בכלל לא קיימת.
אז עושים ריסט, ואומרים שהמצב הבסיסי הוא שלא מעשנים.
אחרי זה אפשר לדרוש להוסיף פינה שבה לא יעשנו, אבל זה חייב להיות כ”טלאי” על העולם הלא-מעשן, ולא להפך. (אוסרים כיום על מקומות בילוי לעשות פינה למעשנים? כל עוד היא מופרדת ויש מספיק מקום בלי עשן..)
ואם מקום לא יכול להרשות לעצמו הפרדה, הפתרון הבסיסי צריך להיות לא לאפשר עישון עד שיוכל להרשות לעצמו. עד היום זה היה ההפך, וזו הבעיה אולי יותר מעשן הסיגריות. שמעדיפים מיעוט בעל הרגלים רעים על פני רוב בעל הרגלים טובים, כי די הצלחנו בעבר לסבול בשקט.
מה גם שיותר קל למעשן לסבול אויר נקי משללא-מעשן קל לסבול עשן סיגריות.
נ.ב. זה הרגל לא בריא, אבל לא אכפת לי שתעשני אם העישון הוא תוצאה של מחשבה בריאה ושיקולים. (המילה “בריאה” מתייחסת לאיכות המחשבה ולא לנזקי הניקוטין)