פורסם ב-24 דקות
6/5/08
שבעה אנשים מתוסכלים על גבעה קטנה פלוס ניידת משטרה – זה מה שנותר מחגיגות יום המריחואנה הבינלאומי
יום המריחואנה הבינלאומי, הנקרא בעגה הסטלנית המקומית “יום ה־M“, החל בארצות הברית בשלהי שנות השישים, עת ילדי הפרחים הפגינו נגד מלחמות ובעד סקס, סמים ורוקנרול חופשי לכל. מאז החלה מסורת שהתפשטה ברחבי העולם, שבה בכל שבת ראשונה של חודש מאי מציינים את יום ה־M וקוראים לשחרור הצמח מהחוק המטופש שהכניס אותו לארון.
השנה נחגג יום ה־M בארץ בפעם השביעית, העשירית או אולי האחת עשרה, תלוי את מי אתם שואלים וכמה הגוגל שלו עישן כשהוא בדק את מה שהזיכרון שלו כשל מלהכיל.
עד לפני שבוע הייתי בטוחה שהשנה יום ה־M לא ייחגג בארץ, היות ולא ראיתי ולו בדל פרסום בנוגע לאירוע, אפילו לא קצה של פילטר. באתר של מה שנקראת “צעדת המריחואנה העולמית” (שתורגמה במדינת הסטלנים העצלנים ל”פיקניק יום המריחואנה”) יש רשימה של יותר מ־200 ערים בעולם, ובהן שתי ערים בישראל, כי כמו שנהוג לומר – איפה שיש שני יהודים יש שלוש דעות (אגב אחת מהן היא פיקציה), ולכן יתקיים האירוע גם בתל אביב וגם בירושלים.
עד שנת 2005 נחגג האירוע רק בפארק הירקון בתל אביב, ואורגן על ידי גרעין קטן של אנשים חדורי אידיאולוגיה עם אפס תקציב. הפוליטיקה לא הייתה מעורבת בעצם קיום האירוע, אלא רק הצטרפה לחגיגות כאחד הסטלן. משפרשו אנשי הפיקניק לקחה מפלגת עלה ירוק את המושכות, ומאז היא מארגנת את הפיקניק המסורתי.
שלא כהרגלי קמתי בשבת בבוקר כדי לצעוד את הצעדת יום ה־(הגיע הזמן לקום מהמחשב) מריחואנה, ממרכז תל אביב אל גני התערוכה, בואכה הלונה פארק. ההליכה הרגה אותי, אבל המחיר של בקבוק חצי ליטר מים בפארק (12 שקל!) הרג אותי עוד יותר. הסתובבנו שם הלוך חזור, ולא מצאנו כלום. רק מנגלים והפעלות של ילדים. “מה זה שם?”, הצבעתי על עוד קבוצת אנשים רק כדי לגלות אחרי כמה צעדים שזו עוד צלע אבודה של הג׳ימבורי.
אחרי שעה בשמש הקופחת, עייפה וכמעט מיובשת, התיישבתי על ספסל מוצל ולגמתי את השקל האחרון. “בוא נלך, עבדו עלינו, אין פה כלום”, אמרתי לידידי לצעדה, שמיד הפעיל את החמ”ל החברי שלו רגע לפני שהוא איבד אותי סופית. בסופו של דבר הוא הצליח לתפוס אזימוט. וכך גרר אותי מקטרת ומקללת, חצי קילומטר לתוך הפארק. שם, על גבעה קטנה עמדו שבעה אנשים וניידת. לא פיקניק, ולא חגיגה. דממה.
הסוס מת. כנראה בגלל מחסור ביחסי ציבור. אם רק כמה כרזות מסכנות בישרו על האירוע (וגם זה ורק ברחוב דיזנגוף), ואם רק יום לפני החגיגה נזכרים המארגנים לשלוח מייל בנושא – שלא יתפלאו שהם היו שם די לבד.
________________________________________________________
בנוסף, התפרסם טור באותו נושא (בגירסא אחרת שלו) באתר סקופ
הגר,
מפאת יום הזכרון לא אגיב כעת על הפוסט המוצלח.(וכבר קשה להתאפק..)
זה הכל בגלל שעלה ירוק נשלטת ע”י גוף קונספירטיבי אמריקני. אחרי שאני חשפתי את בועז וכטל, הלך הוא ומינה יו”ר חדש, שטפשותו ואופיו הרע כל כך בולטים, שלא היה ספק שידרדר את התנועה עוד ועוד. מי ילך אחרי טמבל כמוהו?
ואותו יו”ר מינה פודל פלגמט שהיה לעלוקה יקרה ובזבזנית חסר תועלת..
לשם טוב ולייבוביץ יש מזל שכל העיתונות עוסקת בשחיתות של אולמרט ולא בקומבינות שלהם.
אם היו במדינה הזאת קצת פחות פרשיות שחיתות,
כולם היו שואלים איך מונה מס’ ימים לפני הבחירות בחור שאין לו מושג בכספים לתפקיד גזבר,
שמעולם לא עסק בכך בחייו,
איך יתכן שאותו “גזבר” שם את ידיו על סכומי כסף אדירים כאלו ,בעוד שאינו מסוגל לכתוב את דף המועמד שלו ללא שגיאות בעברית וקלישאות נוראיות(“אני בעד תחבורה וכלכלה ברות קימא”..פחחחחחח), כל עבודתו התבטאה ב”האם הגיעו פלריגים” או לא הגיעו,פעילותו שואפת לאפס בכל התחומים הרלוונטים,
איך האמנתם , איך הוליכו אתכם(אותנו)שולל???