העצמאות שלי

פורסם ב-24 דקות
13/5/08

פעם ראשונה שהרגשתי מה זה לחגוג עצמאות ביום העצמאות. פעם ראשונה שחגגתי עצמאות בלי זיקוקים. הפסדתי אותם בגלל ריב מטופש שנגמר בהחזרת מפתחות

כל כך חיכיתי ליום העצמאות הזה, לחופש. לא תיארתי לעצמי עד כמה באמת אני עומדת להזדקק לחופש עד לערב החג, בו מרצוני החופשי בחרתי בעצמאותי, וכיפכפתי את הבחור שלי. כשכף המאזניים איבדה שיווי משקל והרגשתי שכבר יותר רע מטוב, זרקתי את כל הפופקורן לקיבינימט. לסרט הזה אני לא נכנסת שוב. כי כמו שאמרו באבידות ומציאות: “אהבה זה לא בית משוגעים, זה השגרה”.

מאז שהגעתי לתל אביב, וויתרתי על האביר על הסוס הלבן. פשוט הבנתי (אחרי כמה דייטים הזויים ומערכות יחסים לפרקים) שההתמסדות היחידה שהעיר הזו סובלת היא של חיי הרווקות. המחויבות היא לעצמך בלבד. ממלאים את החיים עד אפס מקום, וכל כך דואגים לשמר ולקדש את המרחב האישי, שאי אפשר כמעט לחדור לבועה של אף אחד. יש פה מבחר עצום של יפים, מצליחים ומיוחדים שעסוקים בעצמם, כך שמרוב דובים לא רואים את היער.

תל אביב לא המציאה את הגלגל. כל עיר גדולה לוקה בתסמונת מיסוד הבדידות בדירות־קופסת־נעליים במחירים שכמעט אומרים לך “פה אי אפשר לגדל ילדים אלא אם את נשואה לאיזה גאידמק”. המערכת יחסים הכי ארוכה שיכולה להתקיים אי פעם בעיר הגדולה היא עם השליח של הסושי, כל עוד הסושייה החביבה עליך לא פשטה את הרגל — דבר שעשוי לקרות עם עלייתו ההיסטרית של מחיר האורז.

הפעם העצמאות קיבלה משמעות מאוד אישית עבורי. פעם ראשונה שהרגשתי מה זה לחגוג עצמאות ביום העצמאות. פעם ראשונה שחגגתי עצמאות בלי זיקוקים. הפסדתי אותם בגלל ריב מטופש שנגמר בהחזרת מפתחות. היה לי קשה, אבל גירדתי את עצמי לצאת לבלות. שמחה מהולה בעצב ואלכוהול ליוותה אותי עד אור הבוקר יחד עם מחשבות על עצמאות אישית ועצמאות לאומית.

איך מדינה בלי גבולות ברורים יכולה באמת לחגוג עצמאות? זה לא חופש, זו אשליית ההתנתקות והבועה. חופש אמיתי בא רק עם השלום והשלווה. שאף אחד לא יעבוד עלינו, אנחנו לא עם חופשי באמת. כי אם צד אחד לא יודע לשים לעצמו את הגבולות והצד השני צריך להזכיר לו יותר מדי פעמים, שהוא עובר את כל גבולות הטעם הטוב, אף אחד לא חופשי באמת. חופש אמיתי זה חופש עם גבולות שאתה קובע לעצמך ולא פיזור נפש.

ארבעה ימים כבשתי את עצמי. כל החג הייתי לבד, עם הרבה חברים מסביב וצחוקים ומסיבות, אבל לבד. ביום החמישי נגמר הכיבוש ושבו בנים לגבולם. תמיד חשבתי שכאשר אמצא את האהבה שלי, יהיו לכל הפחות זיקוקים בשמיים. אז אמנם את הזיקוקים פספסנו, אבל בלילה שנשברנו וחזרנו, נשברו גם השמיים וירד גשם. ותופעות טבע, כמו גשם לא צפוי, זה דבר הרבה יותר חזק מכמה אורות צבעוניים מעשה ידי אדם.