החברות הכי טובות

פורסם ב-19.8.08
24 דקות

אני לא מתביישת להודות בזה: אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי. אבל לפעמים הלשון החדה שלה מכאיבה לי כל כך שבא לי לצרוח

אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי. הרבה פעמים כשאנחנו מדברות ויש לידי אנשים, הם בשוק כשאני אומרת בסוף השיחה “ביי אמא”. הם לא מאמינים שסיפרתי לאמא שלי את “זה”, או שקראתי לה “מותק“, או שתקעתי גרעפץ באמצע השיחה איתה כמו חזרזיר. ולמרות זאת, לפני כמה ימים רבנו – דבר שלא קרה כבר ים זמן. היא אמרה לי שעכשיו היא לא רוצה לשמוע יותר מהבעיות שלי, ובשביל זה יש לי חבר.

האמירה הכל כך כואבת הזאת לא הגיעה סתם. היא באה בלהט הוויכוח, אחרי שניסיתי (באמת שניסיתי) להסביר לה על הבחירות שאני עושה. אני כבר ילדה גדולה, אני אמנם כמעט תמיד מקשיבה לה כמו טאטאל׳ה, כי כן – היא לרוב צודקת, אבל לפעמים היא לא יודעת לשים גבול. לפעמים היא קצת מציקה, קצת מעליבה, קצת עוקצת, קצת חסרת טאקט. לעתים זה קורה בתזמון ממש לא טוב.

גם אמא שלי היא ג׳ינג׳ית עצבנית, למרות כל הפאנג שווי, הפילאטיס והמוזיקות עולם שהיא שומעת. היא חדת לשון, חסרת מעצורים וסורקת אותך בעיני רנטגן שגורמות לך להרגיש יותר עירום מעירום. לפעמים זה כל כך שורף לי שאני צורחת. כשזה קורה היא נאטמת ולא מקשיבה לי, ואני מרגישה כמו תינוק שבוכה שכואב לו ואמא שלו – במקום לחבק אותו – מתעצבנת מזה שהוא לא נותן לה לישון.

לכל אחד יש אישיו עם אמא שלו. לא הכרתי אף בנאדם שיש לו מערכת יחסים מושלמת ובריאה עם מי שהביאה אותו לעולם וסחבה אותו תשעה חודשים תמימים בתוכה. אני לא יכולה לשפוט אותה, כי אני עדיין לא אמא. אבל אפילו היא מקטרת לפעמים על אמא שלה. סבתא, אל תעלבי. זה טבעי.

אדיר מילר בנה את המופעים שלו על דיוקנה הפולני של אמו. ולמרות פולניותה, כפי שהצטיירה מהמערכונים שלו, היא תמיד ישבה בקהל וצחקה על עצמה יחד עם כולם, כשעל פניה נסוך חיוך של גאווה טהורה בילד המוצלח שלה.

אומרים שמערכות יחסים טובות הן כאלה שיש ביניהן גם אי הסכמות. מריבות זה דבר בריא בין אנשים קרובים כי זה אומר שאף אחד לא מתבטל מול השני, שלכל אחד יש דעות משלו ודרכים משלו לחיים. אמא שלי תמיד אומרת שטוב לפתור דברים בהומור: אתם יודעים איך גילה האדם הקדמון כיצד לייצר אש? שתי ג׳ינג׳יות עקשניות לא הסכימו על משהו, וזה יצר את הניצוץ שהדליק את המדורה הראשונה בהיסטוריית המין האנושי.

אמא, תהיי גאה בי על מה שהשגתי בכוחי, בדרכי הייחודית, באורח חיי ובהתנהלותי השונה משלך. את לא רק החברה הכי טובה שלי, את גם אמא שלי ונגזר עליך לקבל אותי כמו שאני כי זה מה שאמהות עושות. אני לא אומרת שאסור לך לבקר אותי, אני רק מבקשת ממך קצת לסמוך עלי. אחרי הכל, בגילי את כבר היית אמא, ואף שאני נראית בת 16 אני כבר מזמן לא ילדה קטנה. אוהבת אותך הכי בעולם, תמיד.