כולם חושבים שהסיוט שעברתי בזמן האחרון הוא חומר טוב לתסריט/ספר/פוסט, ובין כה לא כתבתי ימבה זמן, אז החלטתי לשפוך הכל החוצה, שניה לפני שאני אתפוצץ על אמת.
קבלו טור ספיישל של ג’ינג’ית עצבנית: ריקושטים, ללא תשלום מאף עיתון מחורבן, וללא עריכה וצינזורה.
כל הג’ורה כאן…
בנובמבר אשתקד נכנסתי לראשונה בחיי למעגל האבטלה. לאחר חודש ולמשך שלושה וחצי חודשים מדי בוקר יום שני, הייתי מתייצבת בלשכת התעסוקה, בתור (שהלך והתארך משבוע לשבוע) לתת טביעת אצבע. כן, אני מהמתנגדים הראשיים לחוק המאגר הביומטרי, אבל אחרי שגיליתי שברישיון שלי יש תמונה המיכלה מידע ביומטרי שלי, שנלקח ממני ללא ידיעתי והסכמתי, תוך כדי מעשה עורמה (לשלוח אותי להצטלם לרשיון רק במקום מסויים בלי שהוסבר ונאמר לי כי משתמשים במצלמה ביומטרית הלוכדת מידע עלי) ע”י מכון הרישוי בשם האחות הגדולה “מדינת ישראל”, הבנתי שלא משנה כמה אני אנסה להלחם בטחנות הרוח הללו, זה לא יעזור. אז במקום לחכות שלוש שעות שהפקידה תחתום לי, הלכתי למכונה, שמתי את האצבע, הקשתי ת”ז ובתמורה קיבלתי פתק עם ציור של בית מפוקסל: “לכי הביתה. אין עבודה!”.
כמה שבועות לפני כשהתחיל כל המשבר הכלכלי הזה, שאלתי את החבר שלי, את ההורים שלי ואת כל מי שסבב אותי – איך יכול המשבר להשפיע עלי באופן אישי. את התשובה לכך חטפתי לפנים ביום חמישי הראשון של חודש נובמבר 2008. בעת טיפול בתקלה התבקשתי לגשת למשרדו של מנהל האגף. כהרגלי רציתי לשאול בחיוך “מה עשיתי הפעם” אם כי ביליבי חשבתי שזו שיחת “טפיחת שכם” על עבודתי הנפלאה ועל מכתבי התודה שנודע לי (בדיעבד) שנשלחו לאלו, שבעיניים מושפלות ובושת אין קץ, הודיעו לי כי למרות שאני מוכשרת ובלה בלה – התקשרותינו תופסק לאלתר.
תוך 10 דקות ניתקו לי את היוזר, בעודי מקלידה את מכתב הפרידה לעמיתי. ההשפלה והבגידה, הרגו לי את הנשמה. זו שנתתי לידיעות אחרונות בשנתיים וחצי האחרונות, זו שהם ריסקו בלי לתת הסברים. פשוט סגרו לי את השאלטר, לפני שהספקתי לסיים לשיר. קולי, ודמותי שעד כה הידהדו במסדרונות המערכת וניצנצו באלף גוונים, נדמו וכבו באחת.
מאז, לא היה יום בו לא שלחתי לפחות לשני מקומות קו”ח. הפעלתי את כל הקשרים שלי, הצקתי לכל חבריי, ידידיי ומכריי. זה לא ממש עזר:
פעם אחת עבדתי בשיווק ומכירת צימרים (כן נורא מצחיק – צימרמן וכו’), בואו נגיד שכשהתחיל המיתון ירדו המכירות, אז זה לא ממש עבד, ואחרי בערך חודש, לחצנו ידיים ונפרדנו לשלום. כשעבדתי, קיבלתי מכשיר נייד, אך הוא היה מדור מיושן שלא התאים לכרטיס הסים שהוא ניסה להכניס אליו. ברוב טימטומי, הצעתי להשתמש במכשיר מגניב שקניתי בתאילנד ושלא השתמשתי בו באותה תקופה (כי הייתי בלפאפון שאז לא תמכו בסים). כשבאתי ללכת, המעסיק שלי ביקש להלוות ממני את הנייד, עש שיתארגן על נייד מסוג תואם לסים. אחרי שבוע הוא התקשר לבשר לי שהוא איבד אותו…
פעם אחרת, מצאתי את עצמי יומיים יושבת בבית דפוס לשילוט, בתפקיד מקלפת מדבקות, למרות ששלחתי קו”ח עבוד משרת גרפיקאית. ישבתי 9 שעות ביום עם סכין יפנית והוצאתי מאותיות את הבפנוכו שלהם, כשבראשי רץ בלופ “מה אני עושה כאן… איך הגעתי לכאן…”. זה היה כמה ימים לפני חנוכה. הבוס הביא סופגניות. אכלתי אחת. חטפתי קילקול כיבה אללה יוסטור ולא יכולתי ללכת לעבודה. למחרת הודיעו לי שמצאו מישהי אחרת יותר מתאימה.
ואז התחילה תקופת האובר קוואליפייד. היו מקומות שתירצו במשפט הזה לא מעט כסיבה לאי העסקתי. סעמק, בנאדם רוצה לעבוד, מה איכפת לכם? אתם מחפשים עובדים? אני מחפשת עבודה? יאללה! אבל אפילו מלשכת התעסוקה לא הגיעה אף עבודה, אפילו לא מטופשת או סתמית. ואז נגמרה תקופת הזכאות שלי לדמי אבטלה, והלחץ החל לגבור.
למזלי, בדיוק חגגתי יומולדת. המשפחה שלי נוהגת לפזר עלי מעות, דבר שאיפשר לי לנשום עוד חודש. איך שנגמר החודש הזה, מצאתי עבודה, בה שרדתי 3 שבועות. עד היום.
המשך יבוא…
אני חייבת ללכת לישון כי יש לי ראיון עבודה מחר. תחזיקו אצבעות.
מת עלייך
המון בהצלחה
ואל תתייאשי
בקרוב באותה קלחת
מותק שלי
תחזיקי מעמד.
אני כל כך מבינה אותך.
אצלי להבדיל ממך לא הלכתי לחתום פשוט נלחמתי עם ביטוח לאומי מידי בוקר כדי לקבל את ימי המחלה שמגיעים לי בעקבות התאונה שלי. שתביני הם כבר חייבים לי 12 אלף… כן.
בכל אופן, בובה אני איתך בסירה, ומאחלת לך הצלחה, אני בטוחה שבסוף ובקרוב מאוד תגיעי לעבודה המיוחלת ותראי שהכל קרה לטובה, ככה אני בוחרת להאמין
🙂
חיבוק, ומחכה לעידכון
יעל
חתיכת סיפור…
את תצליחי, יש לך כשרון רב!
בהצלחה בראיון היום 🙂
מחכה לעידכונים
אושרת
הוי הגר הגר ): מי ייתן ותמצאי עבודה בזריזות, וביעילות, ושתהיה זו עבודה עם מנקה.
כל כך שמח שחזרת!,אקרא את הפוסט מאוחר יותר שאחזור מבית המשפט
שלוש ארבע ולעבודה…
יופי שמיין, אתה יודע איפה אני??? במעריב!!!!! רק לעוד כמה שעות… ב”ה…
… אני עדיין בהלם מהעניין עם הרשיון נהיגה… איזה טמבל אני שלא ביררתי למה צריך להצטלם דווקא שם. בהצלחה עם העבודה!
אתה לא הטמבל היחיד… 🙂 ותודה!
הגר, תוכלי לומר מה מותר לכתוב ומה יצונזר ויגדע ביד קשה?
אתה יודע טוב מאוד.
אמרתי – תכבד!
תן לנו רמז/הרחבה…
אין קשר לעלה ירוק מה לא ברור?! כל הודעה שלא קשורה לתוכן הפוסט תימחק. כן מהיום אני מצנזרת ומי שלא נאה לו שילך לחפש…
לא תכבדו את הבקשות שלי אני לא אכבד אתכם. זה הכל
אז למה לא חזרת לעלה ירוק לשמש כקופירייטרית של המפלגה בבחירות 2009. לו את היית אחראית על הקמפיין במקום הקמפיין הכושל שהיה, ולא עו”ד רפי גרוס היה עומד בראש המפלגה, התוצאות היו הרבה יותר טובות ויכולת היום להיות בתפקיד בכיר במפלגה.
כנראה אתה לא עוקב כל כך אחרת לא היית שואל…
http://hashabak.org/blog/?p=501
עלה ירוק הצליחה להרשם רק בזכות רפי גרוס שהפך את החלטת רשם המפלגות. בתור תודה צמד הנוכלים סנדק את קופטש רימו אותו בהרכבת הרשימה לכנסת, ואח”כ המשיכו באותו כיוון יחד עם וכטל. אם לרפי גרוס לא היה חבל שנושא הליגליזציה ייפגע קשה, הוא כבר מזמן היה ;מגיש נגדם תלונה במשטרה. אבל מלאכתם של צדיקים מעשית בידי אחרים. מתברר שחברי הנהלה אחרים הגישו תלונות במשטרה ויש גם תחקיר עיתונאי בהכנה שיחסל את כל נוכלי המפלגה.