החיים והמוות ביד הלשון

“מבחינה פרשנית המשקל של חופש הביטוי מתחזק כאשר עסקינן בביטוי כגון ביקורת, סאטירה, פרודיה, טור דעות, שמטרתו בעיקר לעורר ויכוח ציבורי, אך הוא חף מיומרה להציג אמת עובדתית. כאשר מדובר בהבעת דעה מסוג זה, הגבלת חופש הביטוי פוגעת בצורה קשה בקיומו של “שוק רעיונות” חופשי, בצורך להגשמה עצמית ובלב לבו של השיח הדמוקרטי. סאטירה, לשם הדוגמה, בהיותה צורת ביטוי בוטה ועוקצנית, נועדה לעורר פרובוקציה, להתריס ולעתים אף להתסיס על-מנת ליצור דיון ציבורי… מטבע הדברים, סאטירה נוקטת לשון הגזמה ונעזרת באמצעים אמנותיים, כגון משל, אלגוריה ומטאפורות בוטות…”

רשת שוקן בע”מ נ’ הרציקוביץ, מרץ 2004

לא אחת, נתקלים בלוגרים במדכאי חופש הביטוי. מי לא שמע על הלמו, שנעצר ואף נשללה ממנו הזכות לגלוש באינטרנט עקב פוסט שפירסם (בצר לו וסירב לרצות עונש זה ומעצרו הוארך), ועל רפונזל (ז”ל) שעברה התעללות מינית, חשפה את שם התוקף שלה וזכתה לקיטונות של רותחין (ולבסוף התאבדה).
הבעיה העיקרית היא ש”דיני רשת” הם על גדר הבילתי ידוע. מדובר בסקטור בתולי ביחס להסטוריה ארוכת השנים של דין ומשפט. תביעות רבות בענייני חופש הביטוי ולשון הרע במרחב הקיברנטי יכולות להפוך לתקדים מכיוון שאין פסקי דין בהם יכול השופט להתמך בפסיקתו.
החוק הנאור, מאפשר לכל פלוני אלמוני להטריד את בתי המשפט בתביעות סרק כנגד “מוצאי לשון הרע” ו/או “מגלי סודות למינהם”. זה המדכא מספר אחת של זכותו הבסיסית של אדם להביע את דעתו גם אם היא אינה מנגינה ערבה לאוזניו של אחר. אולם, יש כאלו שכה דבקים באמת שלהם וילכו איתה עד הסוף.
היכן עובר הגבול בין הבעת דיעה ומתיחת ביקורת לבין הסתה ו/או דבר דיבה, לכאורה? למה באינטרנט מותר ובתקשורת לא? האם זה נחשב לסוג של דיבה?

j-ofsharon.jpg
מתוך אתר “המחירון

ולעינייננו, אני בדיכאון כתיבה עמוק, עקב סחיטה תחת איומים תמורת שתיקתי. בתקווה שהדמוקטיה תעמוד לימיני, ננצח את הדיכוי ויחזור להיות פה שמח. “הפוסט שקבר אותי” היה מבוסס על לינק לאתר אחר שאין לי בו שום יד. אז תהזרו גולשים יקרים, פן יתבעו אתכם על לינקים בבלוגכם!
בנימה אופטימית זו, ותקווה כי אריק לא יתעורר ויתבע אותי על כך ששמתי תמונה מאתר אחר בבלוגי אשר פוגעת בשמו הסאחי הטוב, אגלה לכם כי תבעתי את עלה ירוק בבית הדין לעבודה מכיוון שהם לא שילמו לי את אשר הובטח לי בחוזה שנחתם ביננו. בתמורה לכך, זכיתי לי ים תביעות דיבה ונזיקין כמו פטריות אחרי הגשם (שקריות ומשוללות כל יסוד ו/או קשר למציאות) מבית היוצר של “עלה ירוק” את אוהד שם טוב (להלן היו”ר) . ניצחתי בבית הדין לעבודה. כפי הנראה, “עלה ירוק” לא ימלאו את אשר נפסק ע”י בית הדין הנכבד והסאגה הזאת תמשך כמו היפים והאמיצים.

למערכת השב”כ.אורג נודע כי תביעות נוספות כנגד “עלה ירוק” להלן “המפלגה”, מתגבשות ומוגשות בימים אלו, מדיבה ועד הפרות הסכמים וחוזים. בהצלחה לכולנו 🙂 מערכת השב”כ.אורג מברכת את כל מי אשר נלחם על זכויותיו ולא נותן לפשע להשתלט לנו על האידאולוגיה, ולכבוד למנוע את צאת האמת לאור.

Facebook Comments

עלינו הגר