שוב על הסוס

(או)

שוב נדודי שינה

היום, זה בדיוק שנה מאז שהתחלתי לעבוד בידיעות. היום לפני שנה, צעדתי ברגליים רועדות לתוך הדסק. התיישבתי מול עמדה אחת, אחרי כמה דקות הגיע איזה ותיק והעיף אותי משם. ככה, פעורה ופוערת פה, עברתי 3 עמדות. מפנה את הכיסא שזה עתה חיממתי לעוד אחד שיתחיל מייד לחמם לי את האוזן בסיפורים על איך פעם הם עשו עיתון עם עופרת, ובגלל זה היום יש יוגורטים בחדר אוכל (אומרים שזה מנקה את הרעלים שסופגים מכל העסק של הדפוס או משו כזה).

כשעזבתי את זמן חיפה, העורך שלי אמר לי: “חודש את לא תחזיקי שם בדסק”. לפני כמה ימים נתקלתי בבלוג שלו, בו הוא פירסם פוסט חגיגי ורומנטי על איך הוא הציע לחברה שלו נישואין. כתבתי לו מסר אישי – “מזל טוב, שנה טובה, ושרדתי שנה שלמה בידיעות ואף קודמתי!”. הוא אמר משו בסגנון של “שמח שלמדת משהו בחיים”. הוא היה קורא לי “צימרמן הבעייתית”. עד היום, אני באמת לא מבינה למה. האם זה בגלל שנלחמתי על החוזה ששונה 3 פעמים אחרי שהתחלתי לעבוד שם, עד הרעת התנאים המופרזת ששברה אותי? האם זה בגלל שנלחמתי על לקבל משכורת בחודש הראשון, שלא נכנסה בטענה שהחוזה עוד עומד להשתנות ולכן עדיין כלל לא נקלטתי כעובדת של החברה? האם זה בגלל שרבתי עם הסגן שלו, שהחליט שהוא מנסה לחנך אותי ונטפל אלי כל הזמן? מה שלא יהיה, הוא לא הבין אותי בכלל.

כן, הוא ראה בי את הפוטנציאל. הוא הציע לי להיות כתבת, אחרי שלא הסכימו לדרישות השכר הלגיטימיות שלי בתור גרפיקאית, אחרי שפתאום הוסיפו לי עוד 30% שעות עבודה בשבוע והעלאה של 12% אחוז במשכורת. הוא בהחלט פתח לי את הדלת למקום שרק חלמתי עליו. הכתבה הראשונה שלי קיבלה הפניה בשער. זה היה במלחמה, ראיינתי את יונה יהב אלי מויאל ועוד איזה ראש עיר מהמופגזות של הקסמים, שהיה כל כך שקט בראיון ששכחתי את שמו…

6795268.jpg
אפילו סרקתי את השער ההיסטורי

כתבה אחרת שלי גרמה לאגודת חובבי החתולים לרצות לתבוע אותי, וגם הוטרינר שלי לא ממש רצה לדבר איתי אחריה… מזל שעברנו לת”א 🙂 אבל העורך שלי לא הבין אותי. הוא לא הבין שלא טוב לי. בעיקר, בגלל הסגן שלו. כשהוא אמר לי שאם אני לא אתחיל להסתדר עם הסגן שלו, שאני אתחיל לחפש לי עבודה אחרת. אז הקדמתי תרופה למכה כי ידעתי שאין מצב שאני מסתדרת איתו, וזה או אני או הוא (או שוב נדודי שינה), אז חיפשתי עבודה. כשהתקבלתי לידיעות, הסגן שלו התפטר. אבל אני כבר עברתי פוליגרף וחתמתי על חוזה עבודה עם העיתון של המדינה.

היום הייתי בבית אמפא, בשביל שינוי שעשינו במוסף הצינור. חזרתי למערכת מרוצה, לא רק כי הבדיקות עברו בשלום, אלא כי חזרתי עם עותק ישן של עלמה ז”ל שהיה מיועד לגריסה, ועותק חדש של בלייזר. לפני שחזרתי למערכת, נכנסתי לשירותים שם, וזה מה שראיתי על כל תא ועל המראה –

ת��נ�000.jpg
הנה הזדמנות להראות את השיער המוחלק

מצחיק, אפילו בשירותים הם שומרים על הומור בריא. צינור או לא צינור?

שנה טובה!!!

Facebook Comments

עלינו הגר