סמים ארכיון

לאור השימוש הציני והבזוי שעושה מפלגת “עלה ירוק” (כמו שרק “עלה ירוק” יודעים לעשות) במותה של חברתנו דורית מנטל ז”ל, החלטנו לא לשתוק יותר. כל מה שסיפרנו לכם עד עכשיו הוא כאין וכאפס לעומת הרפש והזומה שתשמעו, תראו ותקראו בקרוב.

דורית לא קיבלה מעלה ירוק 5000. היא קיבלה למעשה רק 1060 ש”ח.

ב-5 באפריל 1994, לפני 13 שנים איבד העולם את קורט קוביין, אבי הגראנג’ של שנות ה-90. הוא נמצא בביתו שבסיאטל, ירויי בראשו ללא רוח חיים. הוא השאיר אחריו מכתב התפטרות:
“כבר במשך שנים רבות לא חשתי בהתלהבות הקיימת בשמיעה ויצירה מוזיקלית, בנוסף לקריאה וכתיבה. אני חש אשמה … צרחות הטירוף של הקהל מתחילות, זה לא משפיע עלי באותו אופן כמו על פרדי מרקיורי … אני מעריץ ומקנא בו על כך”
למרות שהיה נדמה כי מדובר במקרה התאבדות קלאסי, נסיבות מותו נשארו בילתי פתורות עד היום. בשנת 1998, לאחר מאבקים משפטיים ואיומים מצד אלמנתו של קוביין, קורטני לאב, יצא הסרט “קורט וקורטני” של ניק ברומפילד. הסרט, שרובו צונזר בעזרתה הנדיבה של לאב, מציג תאורייה אחרת על מותו המיסתורי של קוביין, שאגב הלך בעודו בשיא ההצלחה של הקריירה המוסיקלית שלו.

כן , כבר השתמשתי פעם בכותרת הזו, אבל היא כל כך נחמדה שאני ממחזרת 🙂 ובכן, סקס מוכר, אז נתחיל איתו:

סקס והעיר
גיליתי זן חדש של בחורים. טוב לא כ”כ חדש… מסתבר לי היום בשיחה עם כמה עורכות בדסק, המנוסות ממני, שזה זן עתיק יומין, ‘אבל לי’ – חזרתי והדגשתי,’הוא חדש’.
אלה שמשחקים אותה הכי ג’נטלמניים, שנותנים לך רק נשיקה על הלחי בסוף הדייט הראשון, שלא מפחדים כבר בדייט השני לספר איך הם מדמיינים את החתונה שלהם, אלה שלמרות שהם בגילך משחקים אותה הכי רציניים ובוגרים בעולם. אבל לעולם, לעולם ועד, המנטליות של המין הגברי תשאף לגיל 4. למה? כי כנראה ככה הם מתוכנתים.

אתמול התקשר אלי “מר ירוק” אחד, לבשר לי שהפעילים שלי (של סניף צפון אותו ריכזתי בבחירות האחרונות), מקבלים צ’קים מהמפלגה על עבודתם כפי שהובטח להם בע”פ עת התפקדו למפלגה.
לפעילים הרציניים הובטח תשלום כשכר או אות הוקרה על פעילותם בהתנדבות, מי בכתב (אני הפדנטית למשל) ומי בע”פ (רוב החבר’ה הנאיבים, שבטחו במושחתים) אם תזכה המפלגה ליחידת מימון מכוח חוק מימון המפלגות (אשר מתרגם כל מנדט לכמיליון ומאה אלף שקל).

כתם לכל החיים

הנושא אשר מדיר שינה מעיני לאחרונה באופן קיצוני הינו “מינויים פוליטים” בלתי הולמים, בלתי מקצועיים ובלתי מובנים. הנזק החברתי – כלכלי הוא עצום, כמו גם פגיעתם הרבה בתקינות הגופים הממשלתיים אשר אמורים לשרת אותנו האזרחים שומרי החוק-משלמי המסים ועושי המילואים.
כאשר מדובר במשהו שמתיימר להיות אמיתי ומעשי כמו גופים בשירות המדינה הדבר חורה לי. אך כאשר מדובר בגופים הזויים, קטנים וקיקיוניים שלא עושים דבר למען, ולא רואים מטר מעל הפופיק של עצמם, זה כבר הופך להיות מצחיק.

עזבו את זה שכבר בין כה אין לי אמון באף גוף במדינה הזאת. הכל שחיתויות, הכל רקוב מן היסוד, הכל קומבינות: משרד המשפטים, רשות המיסים, הממשלה המשטרה… במקום לעסוק בפשעים ובעיות אמיתיות (שגם בהן אנו טובעים במדינתינו הקטנה) אנו נאלצים להסתפק בצווארונים לבנים מלוכלכים שאף אבקת כביסה לא תושיע מלהסיר את הכתמים.
אבל איפה שקל ופשוט, המערכת עובדת כמו שצריך (מבחינת עצמה בלבד), לפחות כך נראה. מי שמגיע בתקופה האחרונה לעיר הברירה, נתקל לא רק במצוקת דיור אלא גם במצוקת “דילור”. אנשי הפריפרייה, מהצפון והדרום כבר הפנימו מזמן, יחד עם התלביבים את מצוקת הגראס – אין, פשוט אין. אבל חשיש? תמיד היה, תמיד יהיה. האמנם?

בהמשך לפרק א’ 1 ולאחר שהתיק בבית הדין לעבודה נסגר סופית לפני כמה ימים בהתערבות הוצל”פ אביא לפניכם את המסמכים המקדמים את התביעה הנלוזה של אש”ט כנגדי, אשר הדיון בעיניינה נקבע ל-15 במרץ 2007 בביה”ד לתביעות קטנות (!) בירושלים, עליו אדווח לכשיסתיים.
ובכן, ימים ספורים לאחר שהגישה עלה ירוק את כתב ההגנה, הגישה המפלגה גם תביעה הזויה שכנגד בבית הדין לעבודה (!)

ברוח הט”ו בשבט, אירגון “הפנתרות הירוקות” מזמין אתכם להצטרף למהפכה ירוקה:

למי שלא יודע “המפ” מה הוא (סוג של קנאביס תעשייתי) מוזמן להרחיב ולקרוא את הספר של מוטי ארגמן, בו יש מידע רב שנאסף אחר תחקיר מעמיק. למי שידיו לא משיגות הספר הינה גירסאת אינטרנט

הקדמה
בהמשך לפעילותי הציבורית שנעשתה בשנת 2006, בה שיכנעתי רבים להצביע עבור מפלגת עלה ירוק, דבר אשר אני מתחרטת עליו מעמקי נשמתי, אין שום דרך טובה יותר להתנצל מאשר להכות על החטא.
אמנם הבטחתי ספר, אבל אני רואה לנכון לפרסם דברים אלו על גבי הנט, בה כל מאן דבעי יוכל לעשות שימוש בחומר, אשר בו אציג בפניכם את מסכת השקרים והההזיות להם התוודעתי תוך כדי ולאחר הבחירות לכנסת ה-17.
אם יש לכם עניין בקבלת מייל בכל פרק חדש שאפרסם אנא פנו אלי למייל.

בבית הדין לעבודה

הבטחתי, ולכן אקיים. אני מתחילה להעלות את כל המסמכים בתביעות עלה ירוק – הגר צימרמן לעיון הציבור ולמען יראו וייראו.
בפרק זה אעלה את המסמכים שהוגשו לבית הדין לעבודה ועד לפסק הדין.
מכיוון שאת התביעה עצמה מלאתי בטופס ידני אין לי אותו כמסמך דיגיטלי ולכן אסביר מדוע תבעתי:
עבדתי עבור עלה ירוק ולא שולם לי שכרי במלואו. להלן חוזה העבודה ביננו-

ולי עדין לא שילמו. אבל, ברק הגזבר שלח לי מייל בו הוא שואל לכתובתי. תמוהה בעיניי שהראיס שבקיא בכתובתי (אותה הוא רשם בתביעות הסרק שהגיש נגדי) לא טרח לספק לו את המידע. לא סתם שלח לי הגזבר השאילתה. הוא אף ציין שהם מעוניינים להעביר לי את הכסף.