כשמנתקים לי את החמצן אני מתחילה להשתולל

על ידי
הגר
– 12 באוקטובר 2007פורסם ב: כללי

החודשים האחרונים מול חברת הוט היו איך לומר – קשים מנשוא, וזו בלשון המעטה. הרומן שלי איתם התחיל לפני שנתיים וחודשיים.
שעות הערב המאוחרות, אני לבד בביתי בחיפה. שני בחורים דופקים לי בדלת, טוענים שהם טכנאים של הוט. “אני לא מחוברת אליכם” אני מפצירה בהם. “אבל את כן, בצורה פיראטית”. המומה מההאשמה שהטיחו בי אני צועקת להם שאין מצב שאני פותחת דלת לשני גברים בשעה כזו מאוחרת כשאני לבד בבית ושבכלל אני לא מבינה מה הם רוצים ממני.

אחר כך, כשהגיעו בשעות הצהריים פתחתי להם את הדלת. הם הסבירו לי שאם אני לא אתחבר בצורה חוקית אליהם (עם חודשיים חינם שאחריהם אם ארצה להתנתק יהיה לי קנס של כמה עשרות שקלים, “כלום כסף” הם חייכו אלי – סטודנטית ענייה שכמעט לא גמרה את החודש) חברת הוט תתבע אותי. לא עזר לי שאמרתי שאין לי ממיר, שאני צופה בטלוויזיה בת גילי שיש לה רק 20 ערוצים, מחוברת לאנטנה שכל תזוזה בבית משפיעה על הקליטה של ערוץ 2, ואת ערוץ 1 אני קולטת רק בימים שיש מזל. מזל שאין מה לראות בערוץ 1. אשמתי שמי שגר כאן לפני היה מחובר להוט והם לא טרחו לנתק את המידע שזורם לדירה?

כנראה, או שכנראה שהם הפחידו אותי יותר מדי. מה שבטוח, אז ממש לא היה לי כח לבתי משפט, מה גם שלא הבנתי כלום. תמימה כשה, התחברתי אליהם, אפילו בידיעה שעוד כמה ימים אני טסה לטיול עם כרטיס פתוח לשנה (עזבו את זה שהייתה לי תאונה וחזרתי אחרי חודש וחצי, זה לא היה בתיכנון). ת’אמת, הייתי מרוצה מכך שסופסוף יכולתי להתנתק מבזק, שאליהם שינאתי הייתה גדולה מלכל חברה מטופשת שקמה אי פעם בארץ. אבל זה כבר לפוסט אחר.

עוד בטרם הוט טבעו את המונח “טריפל-הוט”, אני הנחתי בידהם את כל סוגי התקשורת בביתי – אינטרנט, כבלים וטלפון. טכנולוגיית הטלפון בהוט הייתה בחיתוליה, אך זה לא הפריע לי ולו רק בגלל שאת בזק הוצאתי מחיי ומארנקי. למרות ההפרעות ואיכות השמע הירודה, סבלתי בשקט עד שלאחר כמה חודשים הכל תפקד כמו שצריך. החבר’ה שבאו אלי אז לחבר אותי, הפכו לבני בית וקפצו לישיבות צהריים הזוייות כשביקרו בבתים בשכונה שלי. עם אחד מהם שהיה בתהליכי גירושים מאישתו הילדותית הקשר אפילו התהדק, עד שנמאס היה לי להיות הריבאונד שלו.

בערך שנה לאחר מכן, חברתי היקרה דורית (ז”ל), שלא החזיקה בכרטיס אשראי, שאלה אם אסכים לחבר לה טלפון על החשבון שלי, כמובן שהבטיחה לשלם לי במזומן מדי חודש עם קבלת החשבון (מי שלא מחזיק בכרטיס אשראי, לא יכול לקבל שירותים מהוט, אלא אם הוא עושה הוראת קבע מהחשבון שלו, דבר לא מומלץ בעליל). הבעיות עם הוט החלו עוד בטרם דורית נפטרה. הגיע חיוב מוזר שלא אותר ע”י הוט. כפי שתוכלו לראות במכתבי אליהם, יש חיוב על הכבלים+אינטרנט שברשותי כחיוב אחד, שני חיובים על קווי טלפון, והמסומן באדום הוא חיוב של כביכול שירותי טלוויזיה…

hott.gif
מה זה זה? אף אחד בהוט לא ידע להשיב… (אגב, שגיאת הכתיב במקור… אותנטיות היא שם המשחק!)

את הכסף הזה קיבלתי חזרה מחמת הספק. באמת, תודה רבה. דורית נפטרה כמה חודשים לאחר חיבור קו הטלפון ולא היה בו עוד שימוש. בזמן שאחרים היו עסוקים בסידורי ההלוויה, אני עסקתי בסידורי ניתוק הקו. כאן התחיל המסע שלי לשבעת מדורי הגיהנום שהעבירה אותי חברת הוט. זה התחיל בתשובה המטופשת שלהם “אבל יש חצי שנה התחייבות על הקו, אי אפשר לנתק אותו”, דמי רתח למשמע המשפט הכל כך לא אנושי הזה כשאני מספרת להם את סיבת בקשת הניתוק. הג’ינג’ית העצבנית שבי יצאה החוצה במלוא הגרון על אחת מנציגות השירות, יחד עם דמעות של כאב, כי במקום לשקוע באבל על אובדן חברה טובה, אני צריכה להשקיע אנרגיות בלא לשלם כסף מיותר לחברה הגזלנית הזאת.

אחרי כמה שיחות קשות ביותר שניהלתי מולם, הואילו להסכים לנתק את הקו. אך החשבון? המשיך להגיע, לא פעם אחת ולא פעמיים, במשך חצי שנה. סף הקריזה עלה ועלה, במיוחד כי נציגי השירות טענו שאין ביכולתם לבטל את החיוב, ושעלי לפנות בפקס (כן, המכשיר המיושן הזה!!!) אליהם ואל חברת האשראי שלי בבקשה למחוק את החוב ולציין שאני לא אישרתי את פירטי העיסקה. ככה, משך חצי שנה, שניתי במכתב החוזר ונשנה את התאריך, ונאצלתי למצוא את המכשיר העתיק הזה- פקס – כדי להעביר להם אותו.

hot.gif
חלק ממסמכי הוורד ששוכפלו ומוספרו

במכתב האחרון בסדרה שפיקססתי לחברת האשראי ביקשתי לא לכבד אף תשלום מהוט. לא כי לא התכוונתי לשלם על השירותים מהם אני נהנית, פשוט נשבר לי, וגם כשביקשתי להתנתק מהוט מספר פעמים, אתם יודעים איך זה- לא חזרו אלי. פשוט כי אין להם שום כוונה לנתק ממני ומכרטיס האשראי שלי את השלשלאות הכבדות שהם כרחו סביבי לפני בערך שנתיים. משום מה חברת האשראי לא התייחסה/מילאה את בקשתי. אבל החיוב על הקו של דורית פסק. נו לפחות זה חשבתי… אך שמחתי מוקדם מדי. חשבתם שנגמרו הבעיות? פחחחח

כל כך “הוט” עד שזה נשרף

למי שלא עוקב אחרי הבלוג הינה תזכורת קטנה – לפני חודשיים קיבלתי קידום בעבודה. עם הקידום באה גם האחריות שגדלה. עם האחריות שגדלה בא גם מחשב הביתה שמשמש אותי לצורכי עבודה. אני אמנם כבר לא טוחנת שבתות בדסק, אבל כשצריך, וצריך, אז עובדים מהבית דרך חיבור מרחוק למחשבים במערכת (אם זה משהו שלא הספקתי במסגרת שעות המשרד או אם יש תקלות בייצור וצריך לתקן אותם אונליין, במיידי). ולכן, עניין התקשורת בבית הפך חשוב וקריטי לא רק לי – שהאינטרנט הוא מבחינתי אוויר לנשימה, אלא גם לעיתון של המדינה שסומך עלי שבעת תקלה אהיה נגישה לפתור אותה במקום ומייד.

מאז שעברתי לת”א התקשורת בבית לא יציבה, וכשאני אומרת לא יציבה אני מדברת על נפילות של אחת לכמה דקות בהן האינטרנט, הטלפון והכבלים (שיושבים על אותה נקודת תקשורת) פשוט מתים. בהתחלה, עוד ידעתי איך לסדר את זה, בלי לחכות שעה וחצי לנציג תמיכה טכנית שיגיד לי לחבר ולנתק את כל הכבלים האפשריים. מתישהו כשנשבר לי דרשתי שיגיע לכאן טכנאי ויסדר את העיניין. “אבל זה המחשב שלך עושה בעיות, זה לא אצילנו” אמרו לי בתמיכה והזהירו שאם יגיע טכנאי ויגלה שהבעיה במחשב ולא אצלם, הביקור יחוייב עם החשבון הבא, למרות שהוא מגיע לי בחינם. חצי לגיטימי, חשבתי אך ידעתי שהבעיה, עם כל הכבוד לעגלה מלאת הוירוסים שהייתה לי, קשורה למתח תיקשורתי חזק מדי או חלש מדי.

צדקתי. הטכנאי סידר את הבעיה והחליף לי מודם. היה לי שקט למשך כמה חודשים. עד לפני יומיים: הממיר בסלון נפל כל כמה דקות, ואיתו נפל האינטרנט והטלפון. בדקתי את החיבורים, הוצאתי הכנסתי, חיכיתי, נשפתי, החלפתי ממיר בחדר שינה עם זה שבסלון. נאדה, גורנישט, זירו. אפס תקשורת ומאה אחוז של עצבים. אני מתקשרת להוט והדפוקים האלה אומרים לי שהם לא יכולים לשלוח אלי טכנאי כי יש לי חוב אצלם. לי??? חוב??? “כן, הכרטיס אשראי שלך בוטל” אמר לי שי שספג ממני שלל צעקות במשך שעתיים. לא בגללו, וכאן הבמה לבקש סליחה ולהסביר שאלו היו זעקות שבר בגלל החברה הדפוקה שהוא עובד בה. סיפרתי לו על החיובים שגרמו לי לשלוח הרבה מכתבים לחברת כרטיס האשראי לפני מספר חודשים ושיכול להיות שבגלל זה החיובים מהחברה פשוט נחסמו. שללתי את האפשרות כבר שיש קשר בין זה לבין הבקשה שלי מישראכרט לא לכבד חיובים מהוט, כי אלו המשיכו להגיע מדי חודש ללא שינוי.

שי ניסה לעדכן את הכרטיס שלי במערכת כדי ש”החוב” ייסגר, ושיוכל לתאם לי טכנאי. הוא לא הצליח. אותי, זה לא עיניין. “תעלה מול חברת ישראכרט ותסגרו את העיניין בינכם, הכרטיס שלי עובד ומכובד בכל בית עסק בארץ ובעולם” סבלנותי הלכה ונתדלדלה. כשסופסוף הוא הצליח יחד עם ישראכרט לסדר את “החוב”, הוא אמר לי שמחר בבוקר יגיע טכנאי. “אין מחר! היום! אני צריכה את האינטרנט, אני צריכה לעבוד! אני לא משחקת בקקה! אם תהיה תקלה בידיעות אחרונות ואני לא אוכל לפתור אותה כי אתם חברה מטומטמת, זה יהיה חמור מאוד ואני אתבע לכם את הצורה!” צרחתי במלוא הגרון. תוך חצי שעה היה פה גרגורי, טכנאי של הוט, שסידר את הכל.

חשבתם שזה נגמר??? לא!
אתמול חזרתי מאוחר יותר הביתה כי ישבתי בלוח ידיעות, עד הסגירה. הספקתי לקשקש עם אבא בטלפון איזה שעה ולהתחיל לקרוא מיילים, ואז התחיל איזה סרט על הפרוייקט של עידן רייכל, שריתק אותי למסך. לא עברו כמה דקות והממיר נכבה. הטלפון מת. האינטרנט גם. טלפנתי לתמיכה הטכנית של הוט, שוב. כבר לא היה לי כח לצעוק, הייתי סוגשל מיואשת. עוז עונה לי ואני כבר יודעת שבשעה כזאת, גם אם הייתי נוני מוזס בכבודו ובעצמו, לא יכולתי להקפיץ אלי טכנאי. עוז אומר שיתקשרו אלי מחר בבוקר לתאם לי טכנאי. “לא מספיק לך שנהרס לי הלילה, אתם רוצים גם להרוס לי את הבוקר היחיד שיש לי אפשרות לישון עד מאוחר?? שיבוא לפה טכנאי מחר בצהריים ושאף אחד לא יעיר אותי בבוקר!” גירדתי אנרגיות אחרונות לצעוק קצת. חכיתי על הקו עד שעוז אמר לי “טכנאי יגיע אליך מחר (היום, יום ו’ 12/10/07 [ה.צ]) בין 11:00 ל- 13:00”.

הטכנאי הגיע, כמו שחשבתי היו בעיות של מתח, מה שגרם גם לממיר וגם למודם שלי להשרף, מה שדרש להחליף אותם ולסדר את העוצמות של התקשורת. בנתיים, אני עוד יכולה לכתוב לכם, אך אני חוששת שעוד כמה חודשים, שוב אאלץ להתחרפן, וזה לא כי אני נביאת זעם, זה פשוט כי כבר הבנתי את העיניין. אחת לכמה חודשים ציוד הבלאי הולך, הקריזה שלי עולה, ובסוף אני מקבלת חדש. על הדרך גם יש חיובים מיותרים, שלל שיחות ארוכות שמתבצעות על חשבון הפלאפון שלי, ועוגמת נפש שאין לי איך לכמת אותה.

הפוסט הזה יועבר כלינק למכתב התלונה שאני מתכוונת לשלוח להוט בימים הקרובים, עם בקשה לפיצויים. אם לא יעתרו לבקשתי, בכוונתי לתבוע אותם, כי אני באמת משלמת ממיטב כספי על שירותים מחורבנים מאין כמותם ובלי שום יכולת להתנתק מהם – לא רק בגלל שהם לא נותנים לי ללכת, גם כי האלטרנטיבות האחרות לא גרועות פחות. ותקשורת זה מאסט. את תשובתם אפרסם בבלוג שלי למען טובת הכלל וזכות הציבור לדעת, ואם היא לא תמצא חן בעיניי ואאלץ לתבוע אותם, כל מי שרוצה להצטרף יחד איתי לתביעה ייצוגית מוזמן ביותר!

הגיע הזמן לשים סוף לעיניין הזה, שפה בארץ חברות גרעות מרשות לעצמם לנצל כך את הלקוח ולגבות לא מעט כסף על שירות מחורבן, והוא בלית ברירה נשאר לקוח, פשוט כי אין אופציה אחרת.

Facebook Comments
תגיות: , , ,

עלינו הגר